ודוק: לא חברת הביטוח היא שדורשת מן המבוטח לקבוע מגבלת גיל בפוליסה. זוהי בחירתו של המבוטח, אם בשל רצונו להתאים את הכיסוי הביטוחי לצרכיו, ואם במטרה להוזיל את הפוליסה ולחסוך בתשלום הפרמיה. בכך שונים הדברים תכלית השינוי מהנסיבות שנדונו בעניין סלוצקי. כזכור, שם דובר במבוטח שהחזיק בביטוח רכוש במשך כ-20 שנה (בפוליסה המתחדשת מדי שנה), עד שבאה חברת הביטוח והציבה בפניו דרישה חדשה – לאפסן את תכשיטיו בכספת. דהיינו, לא היתה זו בחירה של המבוטח שהעדיף מוצר ביטוחי א' (המחייב אותו להחזיק את התכשיטים בכספת) על פני מוצר ביטוחי ב' (שאינו מחייב אותו בכך). היתה זו דרישה של חברת הביטוח שביקשה מן המבוטח לנקוט אמצעי להקלת הסיכון.
47. בהקבלה לעולם ביטוח הרכב, הנסיבות בעניין סלוצקי דומות למבוטח שביקש לרכוש ביטוח מקיף לרכבו, וכתנאי לכך דרשה ממנו חברת הביטוח להתקין אמצעי
--- סוף עמוד 34 ---
מיגון כגון 'איתוראן' או 'אימובילייזר' על מנת להפחית את הסיכון לגניבת הרכב. אכן, במצב מעין זה, מקום בו אירע מקרה ביטוח מבלי שהמבוטח נקט אמצעי מיגון כנדרש – יחול ככלל סעיף 21 לחוק, בהתאם להלכה שנקבעה בעניין סלוצקי.
ברם, המקרה שלפנינו שונה מעיקרו, באשר המבוטח הוא שתפר את מידותיה של הפוליסה הרצויה לו, בכך שבחר באופן אקטיבי לקבוע בה מגבלת גיל המוזילה את שיעור הפרמיה. בכך שירטט המבוטח את גבולות הסיכון המוסכם שבגינו יהא זכאי לתגמולי ביטוח, וקשה להלום שלאחר קרות מקרה הביטוח, יתאפשר למבוטח לשרטט גבולות אלה מחדש, מקום בו נתברר לו בדיעבד כי עדיף היה אילו רכש מלכתחילה מוצר ביטוחי משופר. בטרמינולוגיה חוזית, ניתן לדמות את הדבר לצד לחוזה שלא שיקלל נכונה את סיכוייו להרוויח מהתקשרותו החוזית או שטעה טעות בכדאיות העסקה, ובהמשך, משנתחוור לו המחיר הכרוך בטעותו, הוא מבקש לכפות על הצד השני חוזה חדש, בבחינת רכישת ביטוח באופן רטרואקטיבי. זאת, כאמור, קשה להלום.
48. המסקנה כי אי עמידה במגבלת גיל אינה מהווה 'החמרת סיכון' כמובָנָהּ בחוק,
אלא 'הוספת סיכון' חדש שלא כוסה בפוליסה, היא מסקנה מתבקשת גם לנוכח מכלול הוראות החוק העוסקות בשינויים בסיכון.
עמדנו על כך שהסימן בחוק העוסק ב"שינויים בסיכון" דן לא רק במצבים של סיכון שהוחמר (סעיפים 18-17 לחוק); אלא גם במצבים של סיכון שנתבטל (שאז מתבטל חוזה הביטוח והמבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח מיום התבטלות הסיכון – סעיף 16 לחוק אשר משקף גם את העיקרון הביטוחי האוסר על ביטוח רטרואקטיבי); וגם במצבים של סיכון שהופחת (שאז המבוטח זכאי להפחתת דמי הביטוח בגין התקופה שלאחר משלוח הודעה מתאימה לחברת הביטוח – סעיף 20 לחוק).