אף לטעמי מדובר בחשש מבוסס, ואין להתפלא על כך שנימוק זה שזור ברבים מפסקי הדין של הערכאות הדיוניות. הפער במחירי הפרמיות יכול להגיע למאות ואף לאלפי שקלים, ובהינתן שהסיכון למבוטח הוא אובדן חלקי בלבד של תגמולי הביטוח, הדעת נותנת כי מבוטחים רבים ייאותו לטול על עצמם סיכון שכזה כנגד חיסכון מיידי ומשמעותי במחיר הפרמיה. בהקשר זה, לא נעלמה מעיניי ההערכה שהביעה חברתי השופטת ברק-ארז בעניין סלוצקי (פס' 43), כי מבוטחים לא ימהרו להימנע מנקיטת אמצעים להקלת סיכון, לנוכח החשש מפני הפחתה של תגמולי הביטוח. אלא שבכל האמור בביטוח רכב – שהוא כאמור מוצר נפוץ במיוחד הנרכש על ידי כלל האוכלוסיה – אין לי אלא להצטרף לחשש שחזרו והעלו והדגישו בתי משפט השלום, שמטבע הדברים מכירים מקרוב ומהשטח את 'תנאי הארץ ותושביה'. אשר על כן, מטעמים של מדיניות משפטית, אני סבור כי אין לפתוח פתח למבוטחים לנהוג בדרך המתוארת, וברי כי לא לשם כך נועד סעיף 18 לחוק.
[הערה: ניתן לטעון כי התנהלות מתוכננת שכזו מצד המבוטח, הבוחר במודע פוליסה הכוללת מגבלת גיל מתוך ידיעה כי בכוונתו להפר אותה, עולה כדי "כוונת מרמה" השוללת זכות לתגמולי ביטוח (סעיפים 7(ג)(1) ו-18(ג)(1) לחוק). מנגד, יש להניח כי רוב המבוטחים לא יודו כי התנהלו כך בכוונת מכוון בעת כריתת חוזה הביטוח, אלא יטענו כי התרשלות רגעית מצידם היא שאפשרה לנהג צעיר לנהוג ברכב (ולא למותר להזכיר בהקשר זה את הקושי הכרוך בהוכחת טענת מרמה). אותיר שאלה זו בדבר ייחוס "כוונת מרמה" בהקשר זה בצריך עיון, הגם שדעתי היא כי בנסיבות בהן
--- סוף עמוד 41 ---
הוכח כי המבוטח שיקר מלכתחילה לגבי גיל הנהג כדי ליהנות מפרמיה זולה, אכן מדובר בכוונת מרמה].
57. החשש המתואר מפני תשלום תגמולי ביטוח יחסיים למבוטחים "מתוחכמים" במצבים של אי עמידה במגבלת הגיל, הוסבר במסמך מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שהוגש על ידי היועמ"ש, ואביא את הדברים כלשונם:
"מכיוון שפרמיית הסיכון של נהגים בעלי תוחלת נזק גבוהה (לדוגמה נהג בן 17) יקרה יותר משל בעלי תוחלת נזק נמוכה, עלול לגדול התמריץ לאי-גילוי נאות ביחס למאפייני הנהג בעת החיתום, ולפיכך פרמיית הסיכון לנהגים בעלי תוחלת נזק נמוכה צפויה לעלות שוב (מספר הפוליסות במשק של נהגים בעלי תוחלת נזק נמוכה יגדל ואילו מספר פוליסות של בעלי תוחלת נזק גבוהה יקטן בהתאמה)".
במילים אחרות, אם אי עמידה במגבלת גיל לא תביא לשלילת הכיסוי הביטוחי, אלא תְזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח יחסיים, פירוש הדבר הוא שכיסוי ביטוחי לנהג ותיק יכיל בתוכו, מניה וביה, רובד ביטוחי (יחסי) נוסף גם עבור נהג צעיר. כאמור, במצב עולם זה, ניתן להניח כי אנשים רבים יעדיפו להסתפק בביטוח עבור נהג ותיק (דהיינו ביטוח הכולל מגבלת גיל), וזאת במקום לרכוש ביטוח עבור נהגים צעיר. כתוצאה מכך יחול גידול במספר פוליסות הביטוח המוזלות שתירכשנה עבור נהגים ותיקים, וזאת על חשבון מספר פוליסות הביטוח היקרות שאמורות לכסות נהגים צעירים. כפי שהוסבר, הדרך לגשר על פער זה היא באמצעות ייקור הפרמיות בהן נושא ציבור המבוטחים הרחב, ולפנינו הסבר נוסף להתייקרות הצפויה בתעריפי הביטוח, ככל שייקבע כי אי עמידה במגבלת גיל אינה שוללת את הכיסוי הביטוחי.