58. הנה כי כן, המסקנה כי אי עמידה במגבלת גיל אינה מהווה 'החמרת סיכון' כמובָנָהּ בסעיף 18 לחוק, נובעת לא רק מעקרונות חוזה הביטוח ומניתוח הוראות החוק העוסקות ב'שינויים בסיכון'; אלא נתמכת גם בשיקולי מדיניות הקשורים בהכוונת התנהגות של מבוטחים; כמו גם בחשש מפני השלכות רוחב, בכללן התייקרות תעריפי הביטוח וצמצום המגמה של תמחור דיפרנציאלי בהתאם למאפייני המבוטח הספציפי. מדובר בהשלכות רוחב שליליות שרצוי להימנע מהן, ואף בכך יש כדי לחזק את
--- סוף עמוד 42 ---
מסקנתנו העקרונית כי אין לראות אי עמידה במגבלת גיל כהחמרת סיכון, אלא כחריגה מגבולות חוזה הביטוח המביאה לשלילת הכיסוי הביטוחי.
"מחדל רגעי" והושטת 'סעד מיוחד'
59. אין לכחד כי המסקנה לפיה אי עמידה במגבלת גיל מביאה לשלילת הכיסוי הביטוחי, עלולה להוביל לתוצאות קשות במקרים קונקרטיים, בפרט באותם מקרים שבהם "מחדל רגעי" (כלשון השופטת ברק-ארז בעניין סלוצקי בפס' 43) הוא שגרם לכך שנהג צעיר – שאינו עומד במגבלת הגיל – נהג ברכב בעת קרות מקרה הביטוח. סוג נוסף של מקרים העלולים לעורר תחושה מסוימת של אי נוחות, הם כאשר קיים פער זעיר בין מגבלת הגיל שנקבעה בפוליסה לגילו של נהג הרכב בעת קרות מקרה הביטוח (והזכרנו לעיל דוגמאות שנדונו בפסיקה, ביניהם מקרה שבו עמד הפער על 18 יום, וכן מקרה שבו היה פער של כחודש ימים).
דומה כי על רקע זה הציג היועמ"ש את ההבחנה בין מצב שבו התרשלות המבוטח אירעה בשלב כריתת החוזה (כאשר המבוטח רכש פוליסה שאינה מתאימה לו) – שאז יישלל הכיסוי הביטוחי; לבין מצב שבו התרשלות המבוטח היא שהובילה לגרימת מקרה הביטוח – שאז יחול סעיף 18 לחוק.
60. הבחנה זו אינה נטולת היגיון כשלעצמה, אולם לא ניתן להסתייע בה לצורך פתרון הסוגיה שלפנינו. הקושי העיקרי בעמדת היועמ"ש הוא קושי עיוני-אנליטי. כפי שהוסבר באריכות, המפתח הדרוש לשם כניסה בשעריו של סעיף 18 לחוק העוסק בהחמרת סיכון, הוא הסיכון המוסכם, ומשעה שהסיכון שהתממש אינו חלק מהסיכון המוסכם, אין לדבּר על החמרת הסיכון. העובדה שהתרשלותו של המבוטח היא שהובילה להתממשות סיכון שלא נכלל מלכתחילה בגדרי הפוליסה, אינה משנה בדיעבד את הסיכון המוסכם, וגם אינה מאפשרת 'לדלג' מעליו בדרך להחלת סעיף 18 לחוק.
טעמים של מדיניות משפטית מקשים גם הם על קבלת עמדת היועמ"ש. אם כל אימת שמגבלת גיל תופר, יידרש בית המשפט לבחון אם התרשלותו של המבוטח אירעה כבר בעת כריתת חוזה הביטוח, או שמא מדובר ב"מחדל רגעי" במהלך תקופת החוזה, הדבר יגרור פתח להתדיינויות רבות, בהן יידרש בית המשפט לחקור ולדרוש בשאלה מה היה הלך רוחו של המבוטח בשעה שכרת את חוזה הביטוח ומה היה הלך רוחו