חשוב להבהיר כי בהתאם להוראת הסעיף, סעד זה אין פירושו בהכרח תשלום מלוא תגמולי הביטוח למבוטח, וכי בידי בית המשפט הסמכות לפסוק גם רק מקצתם. מכאן, שבאופן תיאורטי, התוצאה האופרטיבית אף יכולה להיות זהה לזו שהיתה מתקבלת אילו היה נקבע כי מדובר בהחמרת סיכון לפי סעיף 18 לחוק (ומובן כי בית המשפט אף יכול לפסוק פחות מכך או יותר מכך ככל שימצא לנכון). פתרון זה מאפשר השגת תוצאה צודקת בהתאם לנסיבותיו של המקרה הקונקרטי. מכל מקום, יש להדגיש כי מדובר בסמכות מיוחדת שתופעל על ידי בית המשפט במקרים חריגים בלבד.
סיכום וסוף דבר
63. נסכם בקצרה את התחנות העיקריות בהן עברנו לאורך פסק הדין:
(-) חוזה הביטוח הוא בראש ובראשונה חוזה, ששורש תוקפו הוא הסכמת הצדדים. לפיכך, וכפי שהובהר בפסיקה, תנאי יסודי לצורך חיוב המבטחת בתשלום תגמולי ביטוח הוא קיומו של אירוע ביטוחי הנובע מהתממשותו של הסיכון המוסכם בין המבטחת למבוטח.
(-) יש להבחין בין הנזק לבין הסיכון המוסכם. פוליסה יכולה להעניק כיסוי מפני נזקים מסוגים שונים ויכולה להעניק כיסוי לסוג נזק אחד העלול להיגרם עקב סיכונים שונים.
--- סוף עמוד 45 ---
(-) הוראות סימן ד' של פרק א' לחוק העוסקות ב'שינויים בסיכון' (בטלות, החמרה, הפחתה והקלה של הסיכון) נסבות גם הן על שינויים החלים בסיכון המוסכם. לפיכך, החלת סעיף 18(ג) לחוק, המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח יחסיים, מותנית בכך שמקרה הביטוח אירע לאחר שחלה החמרה בסיכון המוסכם.
(-) ככלל, אי עמידה במגבלת גיל אינה מהווה החמרה של הסיכון המוסכם. כפי שהוסבר, קביעת מגבלת גיל בפוליסת ביטוח רכב נעשית מכוח בחירה של המבוטח, המבקש לתפור את מידותיה של הפוליסה לצרכיו. בבחירתו של המבוטח לכלול בפוליסה מגבלת גיל, הוא מעצב את גבולות הסיכון המוסכם והכיסוי הביטוחי, ותוחם את גבול אחריותה של המבטחת.
(-) מצב זה שונה ביסודו מהמקרה שנדון בעניין סלוצקי, שם דובר בדרישה של המבטחת מהמבוטח כי ינקוט אמצעי להקלת הסיכון כתנאי לקיומו של כיסוי ביטוחי. יובהר כי הדיון בעניין סלוצקי נסב על סעיף 21 לחוק, העוסק באי נקיטת אמצעי להקלת סיכון מוסכם, שאינו רלוונטי לסוגיה שלפנינו.
(-) גישת המערער, לפיה המבוטח זכאי לכיסוי ביטוחי (ולוּ יחסי) גם במצבים של אי עמידה במגבלת גיל, אף שהמבוטח בחר באופן מודע במוצר ביטוחי מוזל שאינו מעניק כיסוי שכזה – חותרת תחת היסוד ההסכמי העומד בבסיס חוזה הביטוח; אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק העוסקות בשינויים בסיכון; ומטילה על כתפי חברות הביטוח אחריות לשלם תגמולי ביטוח בגין סיכונים שלא שוקללו על ידן בעת קביעת גובה הפרמיה.