--- סוף עמוד 9 ---
הביטוח (ביטוח רכב הוא מוצר נפוץ בהרבה, וגם שכיחות הגשת התביעות בתחום זה גבוהה בהרבה). עוד צוין, כי בעקבות פסק הדין בעניין סלוצקי, חלק מחברות הביטוח שינו את פוליסות ביטוח תכולת דירה המוצעות על ידן באופן שמחמיר עם ציבור המבוטחים. על רקע זה, נטען כי החלת סעיף 18 לחוק לגבי ביטוח רכב במקרים כדוגמת המקרה שלפנינו, קרי ביחס לסיכונים שלא תומחרו בעת כריתת חוזה הביטוח, צפויה להביא לשינוי דומה בשוק ביטוח הרכב.
11. המבקש הגיש התייחסות קצרה מטעמו בתגובה למסמך שהוגש מטעם היועמ"ש. בתמצית, המבקש טוען כי עמדת היועמ"ש בדבר התייקרות צפויה של תעריפי הביטוח אינה מבוססת, והנתונים המוצגים בה אינם מתייחסים לפרמטרים נוספים (מלבד מגבלת הגיל) המשפיעים על שיעורן של פרמיות הביטוח. עוד טוען המבקש כי קשה להלום שמבוטח יעדיף לרכוש פוליסה עבור נהג ותיק, ובעקבות כך להימצא במצב של תת-ביטוח (ככל שהוא יאפשר לנהג צעיר לנהוג ברכב). לחיזוק טענתו, המבקש מפנה ל"בדיקה מדגמית" שערך בנוגע לפערים בתעריפי הפרמיות עבור נהגים בגילאים שונים. לדבריו, מדובר בפערים לא משמעותיים, מה שמלמד כי חברות הביטוח עצמן תופשות את מגבלת הגיל כעניין שולי. בנוסף, המבקש טוען כי יש להניח שהתחרות בין חברות הביטוח תרתיע אותן מפני ייקור מחירים. לבסוף, המבקש מפנה לאתר האינטרנט של המשיבה, בו נאמר כי גיל הנהג הוא אחד הפרמטרים המשמשים לקביעת תעריף הביטוח. מכאן מסיק המבקש כי גיל הנהג הוא פרמטר הנוגע להחמרת הסיכון, ואין לראותו כסיכון נפרד שלא כוסה בפוליסה.
המשיבים הפורמאליים (המבטחת של הרכב הנפגע ובעליו של הרכב הנפגע) הגישו גם הם התייחסות קצרה בתגובה להתייחסות המבקש דלעיל. בהתייחסות זו הביעו המשיבים הפורמאליים תמיכתם בעמדה העולה מדברי היועמ"ש, ולפיה אי עמידה במגבלת גיל אינה מהווה החמרת סיכון החוסה תחת סעיף 18 לחוק.
דיון והכרעה
12. נקדים ונאמר כי בהינתן שהבקשה למתן רשות ערעור שלפנינו מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, ולנוכח קיומן של פסיקות סותרות בסוגיה בערכאות הדיוניות, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. לפיכך, מכאן ואילך אתייחס למבקש כאל המערער.
--- סוף עמוד 10 ---
נפתח הילוכנו במילות הקדמה קצרות הנטועות במישור העקרוני, בנוגע לטיבו של חוזה הביטוח. נמשיך בהצגת המצע הנורמטיבי שלאורו יש לדון בסוגיה שלפנינו, ובכלל זה הוראות חוק חוזה הביטוח העוסקות ב'שינויים בסיכון', כמו גם פסק הדין בעניין סלוצקי, המהווה נדבך מרכזי בטענות הצדדים. לאחר מכן נפנה לדון באופן כללי בגבולותיו של הסיכון המבוטח, ובהמשך נידרש באופן פרטני לטיבן של מגבלות גיל המופיעות בפוליסות ביטוח רכב. נסיים בהתייחסות לשיקולי מדיניות רלוונטיים ולהשלכות רוחב אפשריות שיש ליתן עליהן את הדעת, וכן נציין פתרון משפטי חלופי שניתן להחיל במצבים של אי עמידה במגבלת גיל, במקרים חריגים המצדיקים זאת.