משמעותה של הלכת סלוצקי
3. אפתח במושכלות יסוד: ביטוח הוא הסדר חוזי בין מבוטח למבטח במסגרתו רוכש המבוטח, במחיר של תשלום דמי הביטוח למבטח, את הזכות כי המוטב יפוצה על ידי המבטח בתגמולי הביטוח במקרה של התרחשות מקרה הביטוח (סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח: "חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב"). בלשון אחרת, המבוטח רוכש כיסוי ביטוחי מפני סיכון במחיר של תשלום וודאי למבטח.
4. התממשות הסיכון ("קרות מקרה הביטוח") הוא האירוע המכונן את חבות המבטח בתשלום תגמולי הביטוח. ודוק, חוזה הביטוח הוא הסכם משפטי מחייב גם בטרם התממש הסיכון, ואף אם לעולם לא יתממש – ולראיה, חובת המבוטח בתשלום דמי הביטוח אינה תלויה בהתרחשות מקרה הביטוח. ואולם, חבות המבטח בתשלום דמי הביטוח לעולם מותנית בהתקיימות מקרה הביטוח. בלשון משפטית – חוזה ביטוח אינו חוזה על תנאי (כהגדרת מונח זה בסעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973); ואולם חבות המבטח בתשלום דמי הביטוח היא חיוב מותנה (בקרות מקרה הביטוח). אמור מעתה – לא התקיים מקרה הביטוח, לא התממש הסיכון; לא התממש הסיכון, לא קמה חבות המבטח בתשלום דמי הביטוח.
5. ואולם, מכלל הלאו, לא ניתן ללמוד את ההן, שכן קרות מקרה הביטוח אינו מקים בהכרח את חבות המבטח. הטעם לכך הוא שחבות המבטח עשויה להיות תלויה בהגבלות הקבועות בחוזה הביטוח – תנאים או סייגים שמשמעם כי ייתכנו מצבים בהם גם בהתרחש מקרה הביטוח לא יהיה המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח, כולם או חלקם. וראו לעניין זה סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, המבהיר כי "תנאי או סייג לחבות
--- סוף עמוד 75 ---
המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". במילים אחרות, ניתן לקבוע תנאים או סייגים (להלן: "הגבלות") לחבות המבטח או להיקפה, ואולם יש לעשות זאת בהתאם לדרישת צורה שהגדיר המחוקק – הבלטה מיוחדת בפוליסה או קביעת ההגבלה בסמוך לנושא שהיא נוגעת לו (לפרשנות הוראת סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח ראו שחר ולר חוק חוזה הביטוח, תשמ"א–1981, 233–256 (2005) (להלן: "ולר"); ירון אליאס דיני ביטוח 669–709 (2016) (להלן: "אליאס")).
6. הלכת סלוצקי, ולשיטתי גם המקרה דנן, עוסקים במצב דברים בו מצד אחד התממש הסיכון (התרחש מקרה הביטוח), אך מצד שני התקיימה גם הגבלה על חבות המבטח. זאת ועוד, אין לא בעניין סלוצקי ולא בענייננו טענה כי ההגבלה בה מדובר אינה עומדת בדרישת הצורה שקבע המחוקק בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח. ענייננו איפוא במצב דברים הבא: נערך הסכם ביטוח; נקבעה בו כדין הגבלה על חבות המבטח; התקיימו הן מקרה הביטוח והן ההגבלה; המבטח כופר בחובתו לשלם מאחר שהתקיימה ההגבלה שנקבעה כדין בחוזה הביטוח.