7. ההלכה שקדמה לחוק חוזה הביטוח הייתה חדה וברורה: בנסיבות בהן התקיימה הגבלה על חבות המבטח (דהיינו, תנאי או סייג), שנקבעה כדין בחוזה הביטוח, לא היה המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח גם אם התקיים מקרה הביטוח. במילים אחרות, התקיימות ההגבלה הייתה מביאה לשלילת הכיסוי הביטוחי מהמבוטח (ראו ע"א 723/80 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' חיים, פ"ד לו(2) 714 (1982). להלן תכונה גישה זו "הגישה המסורתית" או "גישת שלילת הכיסוי").
הערה: בעקבות חקיקת חוק חוזה הביטוח נוצר חוסר בהירות בדבר המשך שליטתה המלאה של גישת שלילת הכיסוי (ראו ולר, עמ׳ 430, 475–477 (המתייחס באהדה לפסקי הדין שסטו מהגישה המסורתית); אליאס, עמ׳ 897–901 (הסבור כי ככל שמדובר באמצעים להקטנת הסיכון, מרבית השופטים בבתי המשפט השלום והמחוזי סטו מהגישה המסורתית עוד לפני שניתנה הלכת סלוצקי)).
8. בעניין סלוצקי הבהיר בית המשפט העליון לראשונה כי למצער בחלק מהמצבים הללו התקיימות ההגבלה אינה שוללת כליל את זכותו של המבוטח
--- סוף עמוד 76 ---
לתגמולי הביטוח, אלא רק מפעילה את הוראות סעיפים 17–19 לחוק חוזה הביטוח, הקבועות בסימן ד' בפרק א' לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו "שינויים בסיכון", והמסדירות מצבים של החמרת הסיכון המבוטח (להלן: "ההסדר בעניין החמרה בסיכון"). במילים אחרות, התקיימות ההגבלה עשויה להיתפס לא כנסיבה המצדיקה שחרור המבטח מהחבות להעניק כיסוי ביטוחי, אלא כנסיבה המהווה החמרה של הסיכון שהיה מוטל על המבטח, לגביה יש לפעול על פי ההסדר בעניין החמרה בסיכון – הסדר שעל הוראותיו לא ניתן להתנות לרעת המבוטח (ראו סעיף 39(ב) לחוק חוזה הביטוח המבהיר כי על סעיפים 17–19 לחוק אין להתנות אלא לטובת המבוטח או המוטב).
9. ואלה עיקרי ההסדר בעניין החמרה בסיכון שקבע המחוקק בסעיפים 17–19 לחוק חוזה הביטוח:
א. על המבוטח מוטלת חובה להודיע בכתב למבטח על "שינוי מהותי", כהגדרתו בסעיף 17(ב) לחוק חוזה הביטוח (להלן: "החמרה בסיכון") מיד כשנודע לו עליו (סעיף 17(א) לחוק).
ב. למבטח עומד הכוח לבטל את חוזה הביטוח בתוך 30 יום מהמועד בו נמסרה לו ההודעה או מהמועד שנודע לו על ההחמרה בסיכון בדרך אחרת, ובלבד שבינתיים לא קרה מקרה הביטוח (סעיף 18(א) לחוק). בוטל חוזה הביטוח, זכאי המבוטח להשבה של דמי הביטוח ששילם, זולת אם פעל בכוונת מרמה (סעיף 18(ב) לחוק). לא בוטל חוזה הביטוח בתוך התקופה האמורה, יראו את המבטח כמסכים להמשך קיומו על אף ההחמרה בסיכון (סעיף 18(ג) לחוק).