16. הצדקה נוספת, כלכלית, שאינה נזכרת אומנם בעניין סלוצקי, ואולם יש בה כדי לתמוך בהלכה שנקבעה שם, נשענת על גישת הרחבת הכיסוי הביטוחי (ראו פסקאות 11 ו-13 לעיל). ביסוד ההצדקה הכלכלית עומדת התובנה כי אם כתוצאה מאי עמידה בהגבלה מאבד המבוטח באופן מלא את זכותו לתגמולי ביטוח, אזי בתקופה זו (דהיינו התקופה בה לא התקיים התנאי) לא העניק המבטח כל שירות ביטוחי למבוטח, ועל כן גם אין לכאורה מקום כי ישולמו לו דמי ביטוח בגין התקופה האמורה (לכלל לפיו אין לאפשר גביית דמי ביטוח אלא בגין מתן כיסוי ביטוחי ראו ע"א 8972/00 שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(4) 817, פסקה 5 (2003); רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת ציפוי מתכות עמק זבולון, [פורסם בנבו] פסקה 29 (11.4.2013)). מכאן שעל מנת להצדיק את תשלום דמי הביטוח בתקופה בה לא התקיים התנאי, ראוי להעדיף פירוש המחייב את המבטח להעניק כיסוי ביטוחי חלופי בהיקף ההולם את דמי הביטוח שגבה (ודוק, כל עוד עומד חוזה הביטוח בתוקפו אין למבוטח אפשרות לתבוע השבה של דמי ביטוח ששולמו על פיו. ראו ת"צ (מרכז) 22190-01-13 נדב נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ [פורסם בנבו] (5.4.2016). ערעור שהוגש נמחק על פי המלצת בית המשפט העליון. ראו רע"א 4475/16 (9.10.2016)).
נמחיש זאת. כידוע, תכשיטים, בניגוד לחתול של שרדינגר, יכולים להימצא רק במצב עולם אחד בכל רגע נתון: או שהם נמצאים בכספת, או שאינם נמצאים בכספת. אם הביטוח חל רק ביחס לאותם רגעים בהם התכשיטים נמצאים בכספת, הרי שמשמעות הדבר היא שחברת הביטוח אינה נושאת בכל סיכון ביטוחי באותן תקופות בהן התכשיטים אינם נמצאים בכספת, ועל כן לכאורה אין הצדקה לכך שתגבה דמי ביטוח בגין מצב עולם זה. על מנת לחדד עניין זה, הניחו כי מבוטח פלוני נסע לחו"ל
--- סוף עמוד 81 ---
למשך חודשיים, והותיר את התכשיטים מחוץ לכספת. אם מניחים שהתנאי שולל מהמבוטח כל כיסוי ביטוחי כשהתכשיטים מחוץ לכספת, הרי שגם אין הצדקה לכך שחברת הביטוח תזכה בדמי ביטוח בגין אותם חודשיים (שהרי לא נשאה בכל סיכון ביטוחי); אם חברת הביטוח זכאית לדמי הביטוח גם בתקופה האמורה (וכאמור, על פי חוזה הביטוח היא זכאית להם), עליה להעניק כיסוי ביטוחי מסוים גם במצב בו התכשיטים מחוץ לכספת. ודוק, כיסוי זה אינו יכול להיות כיסוי מלא, שהרי המבוטח לא שילם את מלוא דמי הביטוח בגין ביטוח שאינו כולל הגבלה. ואולם אין הצדקה שלא לחייב את חברת הביטוח במתן כיסוי חלקי, המותאם ליחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל על ידי המבוטח לבין הסיכון המוגבר בו נשא המבטח. ויובהר, הרחבת הכיסוי הביטוחי נדרשת, על פי הטיעון האמור, על מנת לשלול מחברת הביטוח רווח בלתי מוצדק (windfall), שכן אם מוענק לחברת הביטוח פטור מתשלום במקרה של קרות מקרה הביטוח, הרי שהיא זוכה בתשלום דמי ביטוח ללא שנשאה בכל סיכון ביטוחי. לעומת זאת אם היא מחויבת בהענקת כיסוי חלקי היא מעניקה תמורה הולמת עבור דמי הביטוח שגבתה.