17. שלוש ההצדקות שצוינו לעיל מבססות כדבעי את הלכת סלוצקי ביחס למקרה שנבחן במסגרתה – התניית הזכאות לדמי ביטוח רכוש בכך שהתכשיטים יופקדו בכספת. הן מבהירות מדוע ראוי לסטות במקרה זה מהגישה המסורתית, לפיה מבוטח שלא עמד בהגבלה שנקבעה כדין בחוזה הביטוח קיפח את זכותו לתגמולי הביטוח; הן מצדיקות אימוץ כלל חלופי, פרו-צרכני, המצמצם את התוצאה של אי עמידה בהגבלות מסוימות, ומעמיד זכאות לדמי ביטוח חלקיים (כאמור, על פי היחס שבין דמי הביטוח ששולמו לבין דמי הביטוח שהיו משולמים אילו חוזה הביטוח לא היה כולל את ההגבלה). ויודגש, הלכת סלוצקי הופעלה על ידי בית משפט זה במקרים נוספים בהם דובר בביטוח רכוש שהותנה בהפעלת אמצעי מיגון מסויים, ואולם המבוטח לא הפעיל את אמצעי מיגון כנדרש (רע"א 3370/14 דיין מוצרי קירור בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (23.7.2014) (להלן: "עניין דיין מוצרי קירור"); רע"א 3461/14 בר נתן נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח [פורסם בנבו] (3.7.2014). כן ראו רע"א 2000/17 אחים פולק סוכנויות יבוא בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (30.4.2017), בו נדחתה תביעת המבוטח משנקבע כי חל החריג שבסעיף 18(ג)(2) לחוק חוזה הביטוח). מכאן שביחס לקבוצת מצבים זו המדובר בהלכה מבוססת, שאינה שנויה במחלוקת.
--- סוף עמוד 82 ---
18. השאלה אותה יש לבחון בשלב הבא היא האם שלוש ההצדקות הללו חלות גם במקרה בו עסקינן – התניית הזכאות לדמי ביטוח מקיף של רכב בכך שגיל או ותק הנהג גבוה ממינימום שהוגדר בחוזה הביטוח.
האם ההצדקות לגישת הכיסוי החלקי חלות ביחס להגבלה על גיל או ותק הנהג
19. הערעור שלפנינו עוסק במצב הדברים הבא: בין מבטח למבוטח נערך ביטוח מקיף של רכב מנועי. הביטוח מכסה, בין השאר, נזק רכוש שייגרם למבוטח או לצד ג' כתוצאה מתאונה בה יהיה הרכב מעורב. בחוזה הביטוח נקבעה כדין הגבלה לפיה "מוצהר ומוסכם בזה כי הפוליסה אינה מכסה נזק שייגרם לרכב המבוטח או לצד ג' אם בעת קרות הנזק הרכב יהיה נהוג ע"י נהג שטרם מלאו לו 30 שנה". במקרה דנן, הרכב המבוטח היה מעורב בתאונת דרכים, במסגרתה נגרמו למבוטח וכן לצד ג' (הבעלים של הרכב הנפגע) נזקי רכוש, אשר נופלים למסגרת הכיסוי של הפוליסה. עם זאת, הנהג שנהג ברכב בשעת התאונה היה בן 23 באותה עת, ולפיכך התקיימה ההגבלה שצוטטה לעיל. חברת הביטוח כפרה בחבותה על פי חוזה הביטוח בשל התקיימות ההגבלה.