ג. תחולת ההצדקה הכלכלית
30. פוליסת ביטוח מקיף של רכב אמורה להעניק כיסוי ביטוחי במשך כל תקופת הביטוח, ובהתאם לכך נקבעים גם דמי הביטוח. ואולם, אם הכיסוי הביטוחי מושהה כאשר נוהג ברכב אדם שהגיל או הוותק שלו אינו עומד בהגבלה שנקבעה, משמעות הדבר היא שבעבור התקופה בה נוהג אותו אדם ברכב אין חברת הביטוח נושאת בכל סיכון ביטוחי, וממילא אין הצדקה כלכלית שתגבה דמי ביטוח.
טלו, למשל, מצב בו זוג הורים מעבירים לבתם בת ה-26 את רכבם למשך חודשיים, מבלי שהם נותנים דעתם לכך שגילה נמוך מהגיל שנקבע בתנאי הביטוח (נהג בן 30 לפחות). משמעות החלת הגישה המסורתית היא שהלכה למעשה, בתקופה בה הבת נסעה ברכב לא נשאה חברת הביטוח בכל סיכון ביטוחי (שכן לפי הגישה המסורתית חברת הביטוח לא חייבת בפיצוי מכוח פוליסה זו), ובמצב דברים זה אין הצדקה כלכלית שחברת הביטוח תגבה דמי ביטוח. על מנת להימנע מתוצאה זו, מן הראוי להטיל על חברת הביטוח להעניק לבת כיסוי ביטוחי ההולם את זה אותו ניתן היה לקנות בדמי הביטוח ששולמו. החלת ההסדר בדבר ביטוח חסר מביאה לתוצאה
--- סוף עמוד 88 ---
רצויה זו. אמחיש את הדברים בדוגמא מספרית: נניח כי עלות רכישת ביטוח מלא עבור הבת היא 1,000 ש"ח לחודש, בעוד שדמי הביטוח שמשלמים ההורים הם 800 ש"ח לחודש בלבד (שהיא עלות הביטוח ביחס לנהג מעל גיל 30). אם משמעות נהיגת הבת היא שאין כל כיסוי ביטוחי, הרי שחברת הביטוח גבתה דמי ביטוח בסך 1,600 ש״ח עבור החודשיים בהם נהגה הבת, ולא נתנה כל תמורה. לעומת זאת, אם יקבע שחברת הביטוח נושאת באחריות ל-80% מהנזק שייגרם (ככל שייגרם) בתקופה האמורה, שהוא היחס בין דמי הביטוח ששולמו לעלות הכיסוי הביטוחי של הסיכון שבנהיגת הבת, הרי שחברת הביטוח העניקה בחודשיים הללו כיסוי ביטוחי ששווי השוק שלו הוא 1,600 ש״ח, כגובה דמי הביטוח ששולמו לחברת הביטוח.
31. יצוין כי השימוש ברכב על ידי נהג נוסף יכולה להשפיע על ההסתברות לכך שהרכב יהיה מעורב בתאונת דרכים גם בשל כך שהדבר עשוי להגדיל את היקף הניצול של הרכב, דהיינו את הנסועה (קילומטרז') שלו. ואולם במקרה הרגיל הנסועה של הרכב אינה מהווה כלל פרמטר לקביעת דמי הביטוח שמשלם מבוטח בעבור ביטוח מקיף, ובאותם מקרים בהם יש התחשבות ברכיב זה (כגון כשניתנת הנחה לרכבים שאינם נוסעים בשבת, או כשהמבוטח מתחייב על היקף נסועה מוגבל) ממילא הדבר יובא בחשבון בין אם הנהג הנוסף הוא מעל לגיל הקבוע בפוליסה ובין אם לאו. מכאן שההחמרה בסיכון עקב נהיגת נהג שאינו עומד במגבלת גיל או ותק אינה נוגעת לנסועה של הרכב, כי אם במאפייני האדם הנוהג בו.