35. מבחינה מהותית, הטענה כי המבוטח הוא שביקש כיסוי ביטוחי מוגבל, אינה אלא טענה המבוססת על עקרון "חופש החוזים", לאמור אין מקום להתערב בתוכנו של החוזה, מאחר שהוא משקף את הרצון החופשי של שני המתקשרים (למקומו הדומיננטי של רצון הצדדים במודל הקלאסי של דיני החוזים ראו דניאל פרידמן ונילי
--- סוף עמוד 90 ---
כהן חוזים – כרך א' 16–43 (מהדורה שנייה, 2018)). ואולם, חוק חוזה הביטוח הוא חוק ה"מתערב בחופש החוזים של הצדדים באמצעות הוראות קוגנטיות המרחיבות את היקף הכיסוי הביטוחי" (ולר, עמ׳ 94), ולפיכך בעצם הטענה כי החלת ההסדר בעניין החמרת סיכון יש כדי להתערב בחופש החוזים אין כוח משכנע רב. זאת ועוד, כפי שראינו, קיימות הצדקות להחיל את ההסדר בדבר החמרת הסיכון גם בהקשר בו עסקינן: החלה כזו מתיישבת עם לשון ההסדר; היא מביאה לסנקציה מידתית יותר בגין הפרת ההגבלה; היא מונעת מצב בו המבטח גובה דמי ביטוח מבלי להעניק כיסוי ביטוחי. הצדקות אלה, אשר הביאו ליצירת ההסדר בעניין החמרת סיכון, ולקביעה כי אין הוא ניתן להתניה לרעת המבוטח, מבססות את המסקנה כי ראוי להחילו הן בעניין סלוצקי והן במקרה בו עסקינן.
36. זאת ועוד, כפי שמציין גם חברי, גישת שלילת הכיסוי "עלולה להביא לתוצאות קשות במקרים קונקרטיים" (פסקה 59 לחוות דעת השופט עמית), כגון כאשר אי העמידה במגבלת הגיל היא תוצאה של "מחדל רגעי" ובנסיבות נוספות בהן עמידת חברת הביטוח על ההגבלה מעוררת תחושה לא נוחה (כגון כשקיים פער זעיר בין גיל הנהג למגבלת הגיל). אימוץ גישת הכיסוי החלקי מאפשרת להימנע מתוצאות קשות אלו, תוך איזון ראוי בין האינטרס הלגיטימי של המבטח (לא לשאת בנזק בשל החמרת הסיכון נוכח נהיגת הרכב בידי נהג שאינו עומד במגבלת הגיל או הוותק), לבין האינטרס הלגיטימי של המבוטח (לזכות בתמורה הולמת בעבור דמי הביטוח ששילם).
להשלמת התמונה אציין כי חברי, השופט עמית, סבור כי ניתן לפתור קשיים אלה באמצעות שימוש בסעיף 29 לחוק חוזה הביטוח. מקובלת עלי עמדת חברתי, השופטת ברק-ארז, כי הצעת חברי בעניין זה מעוררת קשיים לא מבוטלים, במיוחד בשים לב לכך שנהיגה של נהג חדש או צעיר היא, לכאורה, בעלת השפעה של ממש על סיכון המבטח (ראו פסקאות 61 לפסק דינו של חברי ופסקה 22 לפסק דינה של חברתי). עם זאת, לאור התוצאה אליה הגעתי סברתי שאין צורך לטעת מסמרות בעניין זה.
37. וישאל השואל, ומה דינו של מבוטח המשוכנע בכך שהוא לא יזקק להרחבת הפוליסה הנכפית עליו מכוח הלכת הכיסוי החלקי, והמבקש לעצמו אך ורק כיסוי לנהגים העומדים במגבלת הגיל או הוותק? האם מבוטח כזה אינו זכאי לרכוש לעצמו כיסוי מוגבל בלבד, מתוך הנחה כי בכך יחסוך לעצמו הוצאה אשר בעיניו היא