ודוק, בכל ההגדרות הללו של "אירוע הביטוח" לא רק שאין כל התייחסות לשאלה מיהו הנהג ברכב, אלא שאין כלל התייחסות לעובדה שיש לרכב נהג. די בכך שהרכב היה מעורב ב"התנגשות מקרית, התהפכות ותאונה מכל סוג שהוא", או כי המבוטח נושא בחבות כלפי צד ג' "כתוצאה משימוש ברכב בתקופת הביטוח", כדי לבסס את "קרות מקרה הביטוח" בהתאם לפוליסה. כך, למשל, הכיסוי הביטוחי חל גם אם
--- סוף עמוד 94 ---
הרכב נפגע כשהוא חונה, ואין במושב כל נהג, והאחריות כלפי צד ג' תחול גם אם שוחרר בטעות המעצור מבלי שיהיה נהג ליד ההגה.
המסקנה המתבקשת מניתוח הוראות הפוליסה היא זו: בחוזה הביטוח בו עסקינן, ביטוח מקיף לרכב מנועי של חברת הכשרה, קיומו של נהג, ולא כל שכן הגיל או הוותק של הנהג, אינו מהווה חלק מהגדרת "אירוע הביטוח", וממילא אינו כלול בהגדרת הסיכון המבוטח. במילים אחרות, התרחשות של נזק לרכב בעקבות תאונת דרכים ושל היווצרות אחריות כלפי צד ג' בגין תאונת דרכים הן חלק מהסיכונים המכוסים בפוליסה זו, וזאת ללא קשר לקיומו של נהג ברכב, וממילא ללא קשר לזהותו. ההגבלה על הכיסוי הביטוחי שעניינה גיל הנהג אינה נוגעת, אם כך, לטיב הסיכונים המבוטחים (נזק מתאונה ואחריות לצד ג' כתוצאה משימוש), אלא לתנאים שנועדו לצמצם את הסיכונים הללו. במילים אחרות, הגבלה זו אינה מתייחסת להגדרת הסיכונים המכוסים, אלא מיועדת להשפיע על הסתברות התרחשותם. ובלשון ההבחנה עליה התבסס חברי: זוהי הגבלה הנוגעת להסתברות התממשות סיכון המכוסה בפוליסה, ולא הגבלה המצמצמת את היקף הסיכונים בהם עוסקת הפוליסה.
42. את הקושי בגישת חברי, המגדיר מהו "הסיכון המבוטח" באופן מופשט, מבלי להתייחס להגדרת "אירוע הביטוח" בפוליסת הביטוח הרלוונטית, ניתן להמחיש באמצעות חזרה לעניין סלוצקי. חברי סבור כי באותו מקרה דובר בהחמרה בסיכון המכוסה בפוליסה, ולא בהיווצרות של סיכון חדש שאינו מכוסה בפוליסה. ואולם, כיצד הוא ניתן לבסס מסקנה זו על פי שיטתו? נניח לרגע כי "אירוע הביטוח" היה מוגדר בפוליסה הרלוונטית כ"גניבת רכוש מתוך כספת". האם גם במקרה כזה היה חברי סבור כי כאשר התכשיטים נגנבו כשהיו מחוץ לכספת כי מדובר בהחמרה של סיכון? כשלעצמי, התשובה על השאלה ברורה: "הסיכון המבוטח" הוא הסיכון ל"קרות מקרה הביטוח", ועניין זה נבחן על פי הגדרת הפוליסה את "מקרה הביטוח". מאחר שבעניין סלוצקי הביטוח בו מדובר היה ביטוח תכולת דירה (ולא ביטוח תכולת כספת), אירוע הביטוח, וכנגזר מכך הסיכון המבוטח, כלל כל מקרה גניבה של התכשיטים מהדירה, וממילא השאלה אם הופקדו בכספת אם לאו התייחסה להסתברות שייגנבו מהדירה, ולא לשאלה האם התרחש "מקרה הביטוח".