50. ודוק, אם תעריפי הביטוח מחושבים בחברת ביטוח מסוימת בצורה אחרת (למשל, על בסיס רמת רווחיות מסוימת מעל עלויות (קוסט פלוס)), הרי שייתכן כי הגישה המסורתית מתומחרת כיום במסגרת תעריפי הביטוח של אותה חברת ביטוח, באופן ששינויה יביא להתייקרותם עבור חלק מהמבוטחים. ואולם, כאמור, הנתונים שהוצגו לפנינו לא מבססים טענה לתמחור מסוג זה, ועל כן אין באפשרותנו להניח כי התמחור הוא בעל אופי שונה מזה שהוצג במסמך אלקובי.
51. בשולי הדברים אעיר כי על בסיס אותו טיעון העומד ביסוד ההערכה כי אימוץ הלכת הכיסוי החלקי צפוי להביא להעלאה בתעריפי ביטוחים בעלי תוחלת נזק נמוכה, היה מקום לצפות כי תעריפי ביטוח תכולת דירה המותנים בהפקדת התכשיטים בכספת יתייקרו בעקבות החלת הלכת סלוצקי (שהרי גם היא הביאה להוספת רובד ביטוחי נוסף לכיסוי שמעניקות פוליסות אלה). ואולם לא הוצגה לפנינו כל טענה או ראיה בעניין זה (להבדיל מהטענה כי חברות הביטוח נוטות כיום לדרוש התקנת כספת כתנאי חיתום – טענה שהשלכתה לענייננו תבחן בהמשך הדברים).
52. סיכומו של דבר, ההערכה כי החלת גישת סלוצקי על ביטוחים מקיפים לרכב צפויה להביא לייקור דמי הביטוח למבוטחים בעלי תוחלת נזק נמוכה היא השערה, הנשענת על הנחה סמויה כי כיום נהנים נהגים אלו מהנחה בשל ההלכה המסורתית. אין לפנינו ראיות כי הנחה סמויה זו מבוססת. נהפוך הוא, הרושם שמתקבל מהמידע
--- סוף עמוד 99 ---
שנמסר לנו על מדיניות התמחור הנהוגה כיום אצל חברות הביטוח הוא הפוך. זאת ועוד, קשה לראות במה שונה מהיבט זה ביטוח רכוש של תכולת דירה וביטוח מקיף של רכב. לפיכך, בהינתן המידע שלפנינו, גם טיעון זה אינו מלמד על טעם משכנע שלא להחיל את גישת הכיסוי החלקי.
ד. החלת גישת הכיסוי החלקי תביא לשינויים בהיצע בשוק הביטוח המקיף
53. טיעון אחר, משוכלל יותר, המובא על ידי חברי, והמבוסס אף הוא על האמור במסמך אלקובי, הוא שהרחבת תחולת גישת הכיסוי החלקי צפויה להביא לשינוי במבנה ההיצע בשוק הביטוח, וזאת מהטעם שתיפגע בתמריצים של חברות הביטוח ליצור "תמחור דיפרנציאלי", המבחין בין מבוטחים בעלי תוחלת נזק נמוכה (נהגים מבוגרים ומנוסים) לבין מבוטחים בעלי תוחלת נזק גבוהה (נהגים צעירים וחדשים) (ראו פסקאות 52–53 לחוות דעתו).
54. טיעון זה אינו משכנע בעיניי, ואולם ניתוח מלא שלו חורג מהמסגרת הנוכחית. אסתפק לפיכך במספר הערות והבהרות:
ראשית, הניתוח המופיע במסמך אלקובי מבוסס על ההשערה, שבשלב הראשון לאחר החלת הלכת סלוצקי על ביטוחים מקיפים לרכב, תחול עלייה בתעריפים למבוטחים בעלי תוחלת נזק נמוכה. כפי שהובהר בפסקאות 44–52 לעיל, להשערה זו לא הונחה תשתית מספיקה. אם מסירים הנחה זו, הרי שעדיין ייתכן שהביקוש לפוליסות המעניקות ביטוח למבוטחים בעלי תוחלת נזק גבוהה יפחת (השלב השני בניתוח שבמסמך אלקובי), ואולם הדבר ינבע מכך שפוליסות אלו יהפכו להיות פחות אטרקטיביות למבוטחים (קיימת חלופה זולה יותר המעניקה ביטוח חלקי), באופן שאינו יוצר כשל שוק (וראו פסקאות 55–58 להלן). מכל מקום קשה לראות מדוע יפסיקו חברות הביטוח בשוק תחרותי להציע פוליסות ביטוח זולות יותר למבוטחים בעלי תוחלת נזק נמוכה (פוליסות שגם אם יכסו נהג בעל תוחלת נזק גבוהה, לא יעשו כן באופן המגדיל את היקף החשיפה של חברת הביטוח, ולפיכך תוחלת הנזק במסגרתן נמוכה משמעותית מזו שבפוליסות המכסות באופן מלא מבוטחים בעלי תוחלת נזק