4. לביסוס תשובתו להמרצת הפתיחה צירפו המשיבים את תצהירו של מר חדד מיום 23.4.2017. בתצהירו כפר מר חדד בטענת הנאמנות שהעלו המבקשות, וכך הצהיר (שם, סעיף 3.4):
"ביום 28.6.10 רכשה מגדלי יואב מחברת לוקי בניה ופיתוח בע"מ את הזכויות החוזיות במגרש במודיעין, במטרה לבנות עליו פרויקט מגורים של כ – 76 יחידות דיור (להלן: "הפרויקט").
כאמור בתדפיס רשם החברות שצורף כנספח ה' להמרצת הפתיחה, מגדלי יואב, הינה חברה בע"מ שהוקמה עוד ביום 8.2.09 על ידי, ואשר כל הונה המונפק (1,000 מניות רגילות בנות 1 ₪ ע"נ כ"א) רשום מיום הקמתה ועד היום על שמי בלבד.
ודוק, אני הייתי והנני בעל המניות והדירקטור היחיד במגדלי יואב, ולמבקשות ו/או ליפל אין ולא היו מעולם כל מניות או זכויות בהון המניות של מגדלי יואב.
...".
5. להוכחת טענות המבקשות לעניין הנאמנות, מצביע מר בבילה על "הסכם הקצאה ובעלי מניות" (נספח ט' לכתב הבקשה) (להלן: "הסכם מקס") אשר נכרת ביום 9.8.2010 בין א.ר.מקס יזמות והחזקות בע"מ (להלן: "מקס יזמות") לבין יפל השקעות לבין החברה. לטענת מר בבילה בסעיף 3.2 להסכם האמור צוין כי מניות החברה רשומות על שם מר חדד בנאמנות. בהקשר זה, טוען מר בבילה: "סעיף זה מובא לעיון ביהמ"ש הנכבד כראייה לכך שהמשיבה 3 היא-היא בעלת מלוא המניות במגדלי יואב – ולא יצחק, וכי יצחק מחזיק ב – 100% ממניות יפ"ל במגדלי יואב בנאמנות עבור יפ"ל".
אכן, מהאמור בסעיף 3.2 להסכם מקס, עולה שיפל יזמות והחברה הצהירו כי 1,000 מניות רגילות בנות 1 ₪ ע"נ כל אחת רשומות על שם מר חדד בנאמנות עבור יפל השקעות. אלא, שגם מר בבילה מאשר בתצהירו שמקס ביקשה לבטל את הסכם מקס (שם, סעיף 23) ומתצהירו של מר חדד עולה שההסכם האמור בוטל ביום 1.9.2013 (סעיף 3.5.3 לתצהירו של מר חדד). אפשר ללמוד מתוכנו של הסכם על מצב משפטי שהיה בעת עריכתו, גם אם בהמשך החליטו הצדדים לבטל את ההסכם, אלא שבנסיבות בהן אין הסכם נאמנות בכתב ואין ראיה בעלת משקל ממשי לעריכת הסכם הנאמנות הנטען ומנגד ישנן ראיות המצביעות על כך שמר חדד הוא בעל המניות בחברה, אין די בתוכנו של הסכם שבוטל כדי להוכיח את ההסכמה הנטענת בדבר הנאמנות. לכך יש להוסיף, כי הסכם מקס נכרת בין מקס יזמות לבין יפל השקעות לבין החברה, כאשר המבקשות ואיריבר נכסים ובעליהן אשר הם בעלי העניין בהצהרה האמורה, כלל אינם צד להסכם ומבחינת האינטרס של מקס יזמות בעסקה המעוגנת בהסכם מקס, כל עוד תקצה לה החברה 1,000 מניות אשר יהוו 50% מהונה המונפק, אין משמעות רבה להצהרה בעניין הנאמנות. בהקשר זה, יש להניח כי אילו סברו המבקשות ובעליהן שיש משמעות להצהרה בעניין הנאמנות היו שמים עצמם צד להסכם וזאת לא עשו. עוד יש להוסיף כי לאורך שנים פעלו הצדדים מבלי שהמבקשות או בעליהן טענו לנאמנות או פעלו למימוש זכויותיהם מכוח הנאמנות, אף שבתקופה האמורה מכרה החברה את הנכס אשר לפי עדות מר בבילה, היה הנכס העיקרי היחידי שהיה בידה (ש' 13 ע' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 22.11.2016) לנוף ים כחול וכל זאת בידיעת המבקשות ובעליהן כפי שפורט בסעיפים 25 ו – 26 לתצהירו של מר בבילה (ראה גם ש' 5 ע' 45 לפרוטוקול הדיון מיום 22.11.2016). כך במיוחד בהתחשב בעדותו לפיה לאחר מכירת המקרקעין במודיעין, לא נותרה לחברה פעילות עסקית (שם, ש' 1 ע' 27).