6. לטענת המבקשות, העובדה שיפל השקעות הייתה צד להסכם מקס והצדדים התייחסו אליה כבעלת מלוא המניות במגדלי יואב ומסרה הצהרות במסגרת ההסכם כדי להביא לקבלת התובענה במלואה.
טענה זו של המבקשות, אינה מקובלת עליי. הנטל להוכיח שהיה הסכם נאמנות לפיו המניות שהיו בידי מר חדד הוחזקו בנאמנות עבור יפל השקעות, מוטל על המבקשות וביתר שאת מקום שאין ברישומים זכר לנאמנות הנטענת. העובדה שיפל השקעות הייתה צד להסכם מקס, אינה מלמדת בהכרח על הנאמנות הנטענת, מקום שאין חולק שיפל השקעות השקיעה את כספי המבקשות במיזם הבניה והמחלוקת היא רק באשר לאופן או למבנה ההשקעה.
הוא הדין באשר לטענת המבקשות לפיה בעת עריכת התוספת להסכם עם נוף ים כחול אשר רכשה את המקרקעין מהחברה נדרשה חתימת יפל השקעות, דבר אשר לטענת המבקשות מלמד שיפל השקעות הייתה בעלת המניות בחברה (סעיף 35 לסיכומים). העובדה שיפל השקעות חתומה על ההסכמים שנכרתו בקשר עם מיזם הבניה אינה מלמדת בהכרח על בעלותה בחברה, לפי שגם כמשקיעה במיזם הבניה אפשר שנדרשה חתימתה. בהקשר זה אוסיף, כי אילו החזיק מר חדד במניות החברה בנאמנות עבור יפל השקעות אפשר שכלל לא הייתה נדרשת חתימתה של יפל השקעות ודי היה בחתימתו של "הנאמן" אשר על פי הוראות סעיף 131 (א) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, קובע: "בעל מניה שהוא נאמן ידווח על כך לחברה, והחברה תרשום אותו במרשם בעלי המניות, תוך ציון נאמנותו, ויראו אותו לענין חוק זה כבעל מניה".
אוסיף בקצרה, כי גם מסמכים נוספים עליהם נסמכות המבקשות כגון: מכתב מקס יזמות מיום 22.4.2012, הממחזר את האמור בהסכם מקס, גיליון התחשבנות מול מקס יזמות או החלטות במסגרת הדיון בבקשה לסעד הזמני ובתיקים אחרים בהם לא נדונה המחלוקת לגופה, אינם בעלי משקל רב ובוודאי אין ליתן להם משקל מכריע בשאלת הנאמנות הנטענת הנוגעת ליחסים שבין יפל יזמות לבין החברה.
7. בחקירתו התייחס מר מיימון למסמכים שהוצגו ופעולות שלא בוצעו בזמן אמת אשר סותרים את טענת הנאמנות. ביחס למצגת שהוצגה לבנק דיסקונט (מוצג מש/2) טען: "היא שגויה, היא שגויה" (ש' 14 ע' 55 לפרוטוקול הדיון מיום 22.11.2016) וביחס לאי דיווח הנאמנות הנטענת לרשויות המס, טען: "לדעתי לא. לדעתי לא. זו טעות, זו דעתי...נכון, אנחנו שנינו רואי חשבון ותיקים, זה היה טיפשי לא לעשות את זה, זה עבירה...אני טוען שאם זה היה נכון זה היה טיפשי" (שם, ע' 58). טענתו של מר מיימון לאחר מעשה ובדיעבד שמדובר בטעויות, אינה משכנעת מקום שהוא, רואה חשבון ותיק, היה שותף למצגים ולפעולות שנעשו בזמן אמת. עם זאת, ראיתי להוסיף כי ממכלול הראיות שהוצגו במסגרת ההליך, נראה כי בזמן אמת, הציגו הצדדים מצגים שונים בפני גופים חיצוניים (בנקים ומשקיעים), על כן, אין ליתן משקל רב לאיזה מהמצגים שהוצגו בפני גופים חיצוניים, ככל שמדובר ביחסים שבין הצדדים עצמם. הוא הדין ביחס לטיוטת ההסכם עם ר.ד ניהול משאבים בע"מ הנזכרת בסעיפים 24 – 26 לסיכומי המבקשות, טיוטת הסכם עם מר יובל בן זאב הנזכרת בסעיפים 27 – 30 לסיכומים המבקשות וטיוטת הסכם עם בז השקעות בע"מ הנזכרת בסעיפים 31 34 לסיכומי המבקשות. זאת, אף מבלי להידרש לפרשנות ומשמעות תוכן הטיוטות.