35. בתשובה לטענות הנתבעים טוענות התובעות כי טענותיהם של הנתבעים סותרות זו את זו באשר הם למעשה טוענים כי לא ידעו, אם ידעו לא הבינו, אם הבינו לא אמרו, אם אמרו לא הטעו ואם הטעו התובעות לא טעו. זאת ועוד, לטענתם, לא נהיר כיצד מקום בו הנתבעים עצמם טוענים שלא ידעו מה מצב האמת של החברה, "סביר" שדווקא התובעות ידעו מצב זה לאשורו. יתרה מכך, לטענת התובעות סביר יותר שלו היו יודעות מה מצב החברה הרי שלא היו שוקלות אפילו לבצע בה השקעה. לטענת התובעות, בסופו של דבר החליטו שלא להשקיע, לא בגלל שסיכון כלכלי שהיה ידוע מראש התממש אלא משום שהחל להתברר להם שהמצגים שהוצגו להן אינם נכונים ואף לא היו נכונים בזמן שניתנו. התובעות שוללות הטענה ולפיה טעותן היא טעות בכדאיות העסקה וזאת, הואיל ולטענתן לא מדובר במצב בו הייתה להן מודעות בדבר המצב האמיתי ובסיכומו של דבר התחוור שהעסקה מוצלחת פחות אלא שהן לא נטלו סיכון שמרמים אותן ושהן משקיעות בחברת פירמידה עמוסת חובות.
עוד טוענות התובעות כי מי שמציג נתונים אחראי להם ואינו יכול בדיעבד לטעון שלא ידע והאמור חל במיוחד בהינתן שהנתבעים כולם אנשי עסקים מנוסים אשר נעזרו ביעוץ משפטי לאורך האירועים ומשכך, ככל שידעו - הם אחראים וככל שלא ידעו - הם רשלנים וגם כן אחראים.
בנסיבות אלו, שבות התובעות על טענותיהן ועותרות לקבלת התביעה הראשית.
36. במסגרת כתב התביעה שכנגד נטען, בין השאר, כי לו הייתה מקוימת עסקת ההשקעה במלואה ובכלל זה לו היו התובעות מפקידות את סך 560,000$ אשר התחייבו להוסיף ולהשקיע, הרי שהיה בהשקעה זו בכדי לסייע לחברה במצוקה התזרימית אליה נקלעה. החברה מוסיפה וטוענת כי אי קיום התחייבות התובעות להפקדה זו פגע באינטרס ההסתמכות של החברה וביכולת ההתאוששות שלה. כן נטען, כי התובעות ויסעור התנהלו בחוסר תום לב משווע והביאו לסיכול מכוון של עסקת מכירה של החברה לצד ג', עסקה אשר הייתה לקראת חתימת הסכם סופי. אותו הסכם, כפי שהתגבש מול צד ג', כלל את רכישת החברה על כל חובותיה ואף הבטיח החזר מלא של השקעת בעלי המניות בחברה, לרבות הנתבעות שכנגד.
אציין כי הנתבעים מודים שבמסגרת מכתב הכוונות נקבע תנאי ולפיו תוספת השקעה זו תבוצע רק עם קבלת אישור 3 מבין מי שהוגדרו כ Qualified Members""באותו מסמך, אישור אשר אין חולק כי לא התקבל. אלא, שלטענת החברה היא היתה זכאית לקבלת סכום זה וזאת, משתנאי זה התקיים באופן מהותי, משעה שהחברה הייתה זקוקה להזרמת יתר כספי ההשקעה במועד בו נשלח מכתב דרישה ע"י ב"כ החברה. עוד הינה טוענת כי במועד האמור כבר הפרו התובעות את עסקת ההשקעה וגילו דעתן שאין בכוונתן להשלים את יתרת ההשקעה בחברה. משכך, טוענת החברה שבנסיבות אלה מובן היה לחברה ולתובעות כי שדי בדרישת בא כוח החברה הואיל והמנגנון הפרוצדוראלי (אשר מיועד למצב בו הצדדים תמי לב ולא למצב של סכסוך משפטי) אינו רלוונטי עוד (שהרי לא ניתן לצפות שבשלב בו הצדדים מצויים בסכסוך והנתבעים שכנגד מכחישים את העסקה- וברור כי לא יכבדו כל החלטה ולא ישלימו את יתרת ההשקעה, החברה תזמן אותם אליה על מנת להחליט על הצורך ביתרת ההשקעה ולחתום על טופס פורמאלי).