החברה טוענת כי יסעור באופן אישי היה זה אשר קיבל מידע מאת הנתבעים ואולם, מסר מידע שגוי לתובעות והיה הגורם לפערי ציפיות הצדדים בנוגע למצבה של החברה. לטענתן בנסיבות בהן יסעור היה זה אשר הטעה את התובעות, הרי שקיימת לחברה עילות תביעה אישיות כלפיו בגין גרם הפרת חוזה והפרת חובות תום הלב במשא ומתן ובקיום חוזה.
לטענת החברה משכך, חבים לה התובעות, ביחד ולחוד, עם יסעור בתשלום סך 1.9 מיליון ₪, המהווה את סכום יתרת ההשקעה שלא הועבר (560,000 דולר).
37. התובעות ויסעור מנגד טוענים, כהגנה מפני התביעה שכנגד, שדינה דחייה ראשית משום שלא השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב מפורט אשר כלל את ההתחייבות לתוספת השקעה בסך 560,000$, אלא רק הסכם ההלוואה על סך 800,000$. באשר לטענות הנתבעים ולפיהן מדובר בהסכמים למראית עין, טוענות התובעות כי הנטל המוטל על הנתבעים להוכיח זאת, שבהתאם לפסיקה, מדובר בנטל מוגבר הואיל ולמעשה מדובר בטענת תרמית. דא עקא, שלא זו בלבד שהנתבעים לא הרימו נטל מוגבר אלא שהם אף לא הרימו נטל רגיל. בהקשר זה מוסיפות התובעות וטוענות כי ממילא לא ניתן לטעון לחוזה למראית עין כאשר אחד הצדדים כלל אינו סבור שמדובר בחוזה למראית עין ומבחינתו מתכונת ההתקשרות בפועל תואמת את כוונתו. עוד מקשות התובעות ותוהות- אם אמנם כטענת הנתבעים התקיימו תנאי המסויימות וגמירות הדעת – מדוע חתמו הצדדים על הסכם הלוואה ולא חתמו רק על מכתב הכוונות כהסכם מחייב המגלם תנאים אלו?! בהקשר זה לטענתן, שינוי עתידי במבנה החברות לא היה אמור לכאורה למנוע כריתת הסכם מחייב בין הצדדים לו זו היתה כוונתם.
זאת ועוד, התובעות טוענות כי ממילא נפלו פגמים בהתקשרות החוזית בין הצדדים לאור מצגי השווא וההטעיה אשר הטעו אותן הנתבעים ומשכך, לא חלה עליהן כל חובה לבצע תוספת השקעה זו. מבלי לגרוע מן האמור, טוענות התובעות כי ממילא ההשקעה הנוספת הייתה אמורה לשמש לקידום הפעילות העסקית של החברה, כי זו אינו קיימת עוד משהחברה הפסיקה פעילותה לפני חודשים, וכי נדרש עוז רוח לדרוש שהתובעות יחויבו להשקיע 560,000 דולר נוספים בחברה שאינה פעילה, על יסוד מסמך שנכתב בו במפורש שאינו מחייב את הצדדים. זאת ועוד, התובעות מוסיפות וטוענות כי טענת הנתבעים ולפיה סכום זה היה "מציל" את החברה, נטענה כספקולציה שאינה נכונה וממילא כלל לא הוכחה ומשכך, אין לקבלה. בהקשר זה מוסיפות התובעות וטוענות כי הסיבה לקריסת החברה היתה ניהולה כפירמידה, ובנסיבות בהן החברה עשתה שימוש במלוא כספי המשקיעים לצורך פעילותה השוטפת ומבלי שמנוהל מעקב אחראי מצבה הפיננסי האמיתי כפי שהנתבעים עצמם מודים.