41. אקדים אחרית לראשית- לאחר ששמעתי את כלל העדויות, בחנתי את כלל הראיות כפי שהונחו לפני בית המשפט ושקלתי את כלל טענותיהם של הצדדים- עובדתיות ומשפטיות, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות ולהלן, יפורטו טעמי.
42. אציין תחילה כי עיון בטענות הצדדים מעלה שב"קליפת האגוז", שתיים הן השאלות המרכזיות אשר יש להכריע בהן. השאלה הראשונה נסבה על המשמעות אשר יש לייחס למסמכים אשר נחתמו על ידי הצדדים- קרי הסכם ההלוואה ומכתב הכוונות ובכלל זה בפרט - לבחון האם מדובר במסמכים אשר תוכנם מלמד על כוונתם האמיתית של הצדדים או שמדובר במסמכים למראית עין, באשר כוונתם האמיתית של הצדדים הייתה, כבר בשלב בו נחתמו המסמכים, להתקשר בעסקה להשקעת הכספים. השאלה השנייה היא האם במסגרת המשא ומתן, קודם לחתימה על המסמכים האמורים, פעלו הנתבעים באופן אשר היה בו בכדי להציג מצגי שווא לתובעות, להטעותן ואפילו לרמותן כך, שגם ככל שגמרו הצדדים בדעתם להתקשר, כבר בשלב זה, בהסכם השקעה מחייב, הרי שנפל פגם במערכת ההסכמית באופן אשר יש בו בכדי להוביל לבטלותה ומשכך, לזכות את התובעות בהשבת הכספים אשר הועברו על ידן או לחילופין לתובעות קמה הזכות לשיפוי בגין נזקיהן כלפי הנתבעים. תשובות לשאלות אלו יש בהן בכדי להשליך גם על התביעה שכנגד באשר ככל שיקבע שבין הצדדים לא נכרת הסכם מחייב ובכלל זה בפרט כי מכתב הכוונות אינו מחייב את הצדדים, הרי שלכאורה ברי כי החברה אינה זכאית לתוספת השקעה אשר מקורה במסמך זה. זאת ועוד, ככל שיקבע שנפל פגם בכריתת המסמכים, גם בכך יש כדי להשליך על התביעה שכנגד הואיל וגם היא מושתתת על מכתב הכוונות ומשכך, גם בקביעה בדבר בטלותו יהא בכדי להוביל לדחיית כל תביעה מכוחו.
משהוצבו השאלות אשר יש לברר אפנה להלן לבחינתן בראי הראיות אשר הוצגו לפני והדין החל על העילות עליהן מושתתות טענות הצדדים.
קיומם של יחסי האמון בין הצדדים;
43. קודם לבחינת השאלות המרכזיות לדיון, כפי שהונחו לעיל, הנני מוצאת לבחון את טענת התובעות ולפיה בין הצדדים קיימים יחסי אמון מיוחדים וזאת על רקע היכרות חברית ומקצועית מוקדמת בין יסעור מחד ובין גוטמן ורוזנברג מאידך. בחינה מקדמית זו, נדרשת לטעמי וזאת, הואיל והנני סבורה כי הכרעה וקביעה ולפיהן קיימים יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים, יש בהן בכדי להשליך על ההכרעות בשאלות המוצבות בפני בית המשפט לגופן ויש בהן בכדי לעבור "כחוט השני" בדיון אשר יערך להלן.
כרקע לדברים, יצוין, כי אין חולק שהחברה הוקמה על ידי מספר חברים קרובים, וביניהם רוזנברג וגוטמן. בין בעלי מניותיה של החברה נמנים גם חברים ומכרים רבים של יסעור וביניהם מר שי בן יצחק (להלן: "בן יצחק"), מר מיקי פלמון ומר אסף זמירלי. דרך חבריהם המשותפים הכיר יסעור אף את רוזנברג (ראו עדות יסעור החל מעמוד 132 שורה 29 – עד עמוד 134 שורה 14 לפרוטוקול הדיון מיום 27.3.18). גם בין יסעור לגוטמן הייתה היכרות מוקדמת, הן על רקע עסקי והן על רקע חברי. בהקשר זה הרי שגם גוטמן אישר בחקירתו כי השניים מכירים עוד משנת 2005 (ראו עמוד 309 שורות 17-31 לפרוטוקול הדיון מיום 10.4.18),(ובמאמר מוסגר אציין כי בכך סתר את האמור בסעיף 10 לתצהירו לפיו ההיכרות בינו לבין יסעור נוצרה רק בשנת 2012 דרך בן יצחק) .