46. בשים לב לתנאים כפי שפורטו, האם הרימו הנתבעים את הנטל להראות כי הסכם ההלוואה הוא הסכם למראית עין וכי על אף החתימה על הסכם ההלוואה, נקשרה בין הצדדים, להלכה ולמעשה, עסקת השקעה?
קודם לסקירת הראיות אשר הוצגו מזה ומזה, הנני מוצאת להבהיר כי אף לא אחד מהצדדים טוען שתכלית החתימה על ההסכמים במתכונתם הייתה תרמיתית. קרי, אין חולק בין הצדדים שלא היו כוונות מרמה או חוסר תום לב בחתימה על ההסכמים כפי שנחתמו. זאת ועוד, בשונה ממקרים רבים אשר נדונו בפסיקה (ואשר חלקם הובאו לעיל), התכלית לא הייתה להסתיר כוונות אמיתיות מצד שלישי (כגון נושים) או על מנת להתחמק מתשלום מיסים. אלא, שלעניין זה, תמימי דעים הצדדים כי תכלית החתימה על ההסכמים במתכונתם לא הייתה מתוך כוונה לשרת מטרה שאינה חוקית. יחד עם זאת, חלוקים כאמור הצדדים בשאלה מהי התכלית בעטיה נחתמו ההסכמים במתכונתם- האם כטענת התובעות - הואיל וטרם הבשילו התנאים לחתימה על הסכם מפורט ומחייב ובכלל זה טרם הוסדר המבנה האירגוני במסגרתו ייחתם ההסכם וכן, טרם בוצעו כל הבדיקות הנדרשות לשם כך . או כטענת הנתבעים- הואיל וטרם הוסדר המבנה האירגוני בלבד, נושא אשר הוא במהותו טכני (כך נטען) ואשר אין בו בכדי לשלול גמירות דעתם של הצדדים להתקשר, כבר באותו שלב, בעסקת השקעה. כיוון שכך, קרי הואיל והצדדים אינם טוענים טענות אשר בבסיסן מרמה או חוסר תום לב, הרי שאינני סבורה כי יש להטיל על הנתבעים נטל מוגבר לשם הוכחת טענתם. ודוקו- אין באמור בכדי לשלול קיומו של נטל נכבד המוטל על הנתבעים, הטוענים כנגד מסמכים כתובים וחתומים, להוכיח כי למרות זאת התכוונו הצדדים להתקשר בעסקאות אשר שונות מאלו אשר מצאו ביטוין בכתובים.
47. משהובהר האמור, אפנה לבחינת הראיות אשר הוצגו על ידי הצדדים לגופן ובאשר לאלו אקדים ואציין כי ראיות – לכאן ולכאן - קיימות בידי כל אחד מן הצדדים.
48. כך, מצדו האחד של המתרס, קיימות והוצגו ראיות אשר יש בהן בכדי לתמוך בטענת התובעות ולפיהן חזות המסמכים כפי שהיא, מעידה על כוונות הצדדים לאותו מועד. ראש וראשונה, מפנות התובעות, לעניין זה, להסכמים עצמם – הסכמים אשר נכרתו בין אנשי עסקים, לאחר קיומו של משא ומתן ואשר תוכנם מדבר בעד עצמו. בהקשר זה ובמיוחד, יש ליתן את הדעת לכך, שגם לו אלך עם הנתבעים כברת דרך ואקבע כי אמנם החתימה על הסכם ההלוואה, הייתה מטעמים טכניים בלבד והואיל וטרם הוסדר נושא מבנה הגורמים המשפטיים אשר יחתמו על הסכם ההשקעה, נותרת התהייה מדוע צוין גם על מכתב הכוונות כי הוא נעדר תוקף משפטי מחייב (non-binding)? תשובה לתהייה זו, לא הייתה בפי העדים מטעם הנתבעות, כאשר עומתו איתה. כך, לעניין זה העיד, גוטמן, בעמוד 434 שורה 3 כי: "אין לי מושג לצד המשפטי למה זה נכתב כמו שזה נכתב." עוד העיד כי כלל לא נתקל בנושא של ה:"binding או non binding" בהקשר לנושא מסמך הכוונות (עמוד 435 שורות 14-15). עוד השיב, במענה לשאלה האם ביקש לשנות זאת, שהוא לא דרש כלום (עמוד 435 שורה 24) ונוסף על כך לאחר שאישר שבכל מקרה של סתירה בין ההסכמות לבין המסמכים פנו אליו, הוא השיב, במענה לשאלה האם הכיתוב "non-binding"" מהווה סתירה לסיכום העסקי ש:"כנראה שהם חשבו שלא, לא חזרו אליי בנושא הזה" (עמוד 437 שורות 10-16). זאת ועוד ווהב העיד כי כשראה שכתוב שמסמך הכוונות הוא "non-binding", הוא הופתע מאוד כי זה היה בניגוד למה שידע שהולך לקרות, הוא שאל את עו"ד רוזנברג בנוגע לכך וזה הסביר לו שזה משהו זמני ואולם הוא התייחס לכך כאל נושא פרוצדורלי. יחד עם זאת, אישר שאמנם חתם על משהו שהוא הפוך וסותר את טענתו זו (ראו עדותו החל מעמוד 570 בשורה 15 ועד לעמוד 571 בשורה 13).