49. זאת ועוד, תימוכין נוסף לטענה ולפיה מדובר בהסכם הלוואה תקף ולא למראית עין וכי כך ראו התובעות את פני הדברים וזה היה הלך רוחן ביחס להעברת הכספים לחברה - ניתן למצוא בהודעת דואר אלקטרוני מיום 13/5/13 מעו"ד כנעני ליסעור, בארינבוים וזלצמן ביום 13.5.13 (נספח 14 לתצהיר יסעור) כדלקמן:
"[...]
ראו את החומר שהעביר אליי ירדן, ובמיוחד את בקשתו/שאלתו ביחס להעברת כסף בסוף שבוע זה.
הכדור אצלכם, אבל אני רוצה להעיר שמהכרות עם חלק גדול מבעלי המניות, אני מרגיש נוח ללכת לפתרונות שלא היית ממליץ עליהם במקרים אחרים. חשוב לי שתדעו שהמבנה של החברה לא יהיה גמור בשבועיים הקרובים ולכן בעייתי מאוד ולא אפשרי לחתום על הסכם השקעה. עם זאת, אני עדיין חושב שכדאי להתאמץ וללכת לקראתם ומציע לחשוב על הפיתרון הבא:
1. עד ליום ראשון הקרוב (לכל המאוחר) וככל וניתן עוד השבוע, יחתם מכתב כוונות לא מחייב וקצר שמגדיר את התנאים הכללים בעיסקה (על בסיס המייל של אבנר בעניין).
2. במקביל לחתימת מכתב הכוונות, יחתם הסכם הלוואה קצר לחברה הנוכחית שלהם, כאשר הלוואה תהיה לחודש ימים, כאשר היה ומאיזו שהיא סיבה (בלתי סבירה), לא נשלים את הסכם ההשקעה והמבנה תוך חודש ימים, ניתן יהיה לקרוא לכסף חזרה.
3. ביום שני הקרוב יועבר הסכום המוסכם על בסיס הסכם ההלוואה האמור. " [ההדגשות שלי ל.ב.]
עינינו הרואות- ראשית, מובהר מתוך הודעה זו שבבסיס ההתקשרות בעסקה במתכונתה עמדה פנייה של ירדן להעברת הכסף כבר באותו סוף שבוע. זאת ועוד, מובהר כי הפתרון המוצע הוא פתרון הנובע רק מהרקע המיוחד של היכרות הצדדים ויתרה מכך, מצוין מפורשות כי ניתן לקרוא לכסף בחזרה בכל מקרה בו לא יושלם הסכם ההשקעה מכל סיבה שהיא. קרי מתוך הדברים עולה שהסכם ההשקעה טרם נחתם לא רק בגלל הבעיה המבנית ויתרה מכך, כי ניתן לדרוש את הכסף בחזרה בכל מקרה בו לא ייחתם הסכם ההשקעה מכל סיבה שהיא ולא רק כפועל יוצא מכך שלא יוסדר הנושא המבני.
50. חיזוק נוסף לכך שהיה מדובר בהסכם הלוואה ושלא הסתיימו הליכי הבדיקות וכן לא הוסכם על כל התנאים לצורך חתימה על הסכם מפורט, ניתן למצוא בהודעת דואר אלקטרוני אשר שלח רוזנברג לעו"ד כנעני ביום 23.5.13 (יום לאחר חתימת מסמכי ההלוואה) במסגרתה כתב: "אודי.. בנוגע להסכם בעלי המניות אני מבקש להיצמד לטיוטה שאנחנו הכנו מכיוון שזה הבסיס לכל ההשקעות עד עתה ולא נראה לי הגיוני להתחיל לקבל הערות על הסכם חדש מכל המשקיעים האחרים." (ראו מוצג 54 למוצגי הנתבעים). מהודעה זו עולה כי רוזנברג ידע שההסכם עם בעלי המניות יצורף להסכם בין הצדדים, וציפה כי הוא יקבל הערות התובעות להסכם זה ואף בכך ניתן למצוא תימוכין לכך שידע שטרם הסתיים המשא ומתן לקראת החתימה על הסכם ההשקעה המפורט.
יתרה מכך, רוזנברג הוסיף והעיד כי ידע שאמור היה להיות עוד הסכם ויתרה מכך, שהם העבירו טיוטה וחיכו להערות. זאת ועוד, עת נשאל מה היה קורה אם היה חוסר הסכמה קודם לחתימה על הסכם זה, הוא השיב שהוא מניח שהיו פותרים חוסר הסכמה זה במשא ומתן (ראו עמ' 667 שורות 12-31 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.18). קרי, רוזנברג אישר בעדותו ששלב המשא ומתן טרם הסתיים וכי המשיך להתנהל משא ומתן לקראת החתימה על הסכם מפורט.
תימוכין נוסף לאמור, קרי לכך שהמסמכים כפי שנחתמו אינם מהווים התקשרות בעסקת השקעה מוגמרת, ניתן אף למצוא בהודעת דואר אלקטרוני מיום 8/5/13, אשר הועברה מעורך הדין רוזנברג למספר מכותבים מבין הנתבעים וביניהם גם לבנבנישתי ולרוזנברג (ההודעה הוגשה וסומנה כת/1), במסגרתה ריכז עו"ד רוזנברג את הנקודות המרכזיות אשר הועלו בפגישה בינו לבין עו"ד כנעני. בין היתר נכתב בהודעה זו:
"current financial situation – they mentioned that in the agreement they will ask for a representation regarding the debts of the company. They are aware of the shareholder loans but they want to know if there are additional debts"
אשר לדרישה זו - קרי לדרישה לשיקוף פרזנטציה (מצגת) של חובות החברה בהסכם – הרי שאין חולק כי מצגת בדבר יתרת החובות העדכניים של החברה, מעולם לא הועברה לתובעות. קל וחומר – והדבר עולה מפורשות מהמסמכים אשר נחתמו – שאין בהסכם ההלוואה או במכתב הכוונות אשר נחתמו בפועל כל שיקוף למצגת כאמור. העדרה של מצגת זו, אף בו יש בכדי לתמוך בטענה ולפיה הליכי הבדיקות לא הסתיימו וכי לא הועבר כל המידע אשר נדרש על ידי התובעות. במאמר מוסגר אציין כי יום לאחר העברת דרישה זו, הועבר על ידי רוזנברג דו"ח הנכסים וההתחייבויות ואולם, הנתבעים עצמם טוענים – באשר לדו"ח זה – כי אין הוא משקף את מצב חובותיה הכולל של החברה, כי אף התובעות היו צריכות לדעת שאין הוא כולל את כל חובותיה של החברה ויתרה מכך, כי במועדים הרלוונטיים לא הייתה להם ידיעה בדבר מצב חובותיה הכולל של החברה. קרי, גם מתוך טיעון זה של הנתבעים עולה ברורות שדרישה זו לא התקיימה במועד החתימה על המסמכים, עובדה אשר כאמור אף בה יש בכדי לחזק הטענה ולפיה לא הושלם הליך הבדיקה ואיסוף החומר הרלוונטי על ידי התובעות.
51. התובעות מוסיפות וטוענות כי הסיבה בעטיה נוצרה הפרוצדורה של חתימה על הסכם הלוואה הגם שטרם הושלמו הליכי הבדיקות והתגבשה בכללותה עסקת ההשקעה, הייתה לחץ אשר הופעל כלפיהם מצידם של הנתבעים להעביר את הכסף במהירות וזאת, תוך שרוזנברג מציג מצג ולפיו החברה נדרשת לכסף בהקדם לשם הליך הרגולציה (ראו עדותו של זלצמן בעמוד 50 שורות 30-34 ובעמוד 53 שורות 6-7 לפרוטוקול הדיון מיום 11.3.18 ועדותו של יסעור החל מעמוד 161 שורה 34 עד עמוד 162 שורה 16 וכן בשורות 23-28 ). תימוכין לטענתן זו של התובעות, קרי לכך שרוזנברג אמנם ביקש להקדים את העברת הכספים, ניתן למצוא בשתי הודעות דואר אלקטרוני מיום 9/5/13 ומיום 13/5/13 (מוצג 10 ומוצג 11 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד בהתאמה) בהן ביקש כי:
"BTW, we should try and schedule the transfer of funds by the end of next week, let me know if this is OK"
"Assuming all major issues have been dealt with, we would appreciate the transfer of investment funds by the end of the current week. Please let me know if this presents a problem"