זאת אף זאת, במסגרת חקירתו הנגדית עומת רוזנברג גם עם כך שבמסמך הכוונות לא נכתב שהוא מחייב אלא להיפך שהוא לא מחייב ומשנשאל, מדוע לא עמד על תיקון האמור כך שיקבע שהמסמך מחייב השיב (בעמוד 688 שורות 24-29):
"ת. הבקשה התקבלה. הבקשה התקבלה מאודי. לא אהבתי את זה. העליתי את זה בפני אודי. אודי אמר לי תשמע, אנחנו רוצים את זה ככה והלכתי אתו. לא עצרנו לעשות משא ומתן.
עו"ד מאיר: כי רצית את הכסף. נכון?
ת. קודם כל, החברה הייתה צריכה את הכסף. כי היה ברור לכל אורך הדרך."
עיננו הרואות, תשובתו מלמדת על שניים- ראשית על כך שהיה מודע לכך שמסמך הכוונות אינו מחייב ואף הסכים לכך. זאת ועוד, מתשובתו נמצאנו למדים כי אמנם הופעל לחץ לשם קבלת הכסף על ידי הנתבעים, באופן שהם היו נכונים לחתום גם על דברים שלטעמם לא משקפים את ההסכמות ובלבד שיוכנס כסף לחברה.
נוסף על כך, ניתן למצוא תיעוד ללחץ אשר הופעל על ידי רוזנברג להכנסת כספים לחברה במהירות, ניתן למצוא גם בהודעת דואר אלקטרוני אשר נשלחה ביום 15/5/13 על ידי עו"ד כנעני, במענה לפנייתו של רוזנברג אשר הובאה לעיל מאותו יום, במסגרתה מציע עו"ד כנעני את הסדר החתימה על הסכם ההלוואה ומכתב הכוונות וכותב בין היתר כי:
"בהנחה שנגיע לנוסח מוסכם ביום חמישי הקרוב או בשישי (אני מזכיר שאלו רק שני מסמכים קצרים מאוד ופשוטים), הכסף יועבר ביום שישי או לכל המאוחר ביום שני הקרוב. אני מקווה שזה מספיק מהר מבחינתכם ושהצעתי מקובלת עליכם" [ההדגשות שלי ל.ב.].
52. אציין כי התובעות מודעות לכך שבמסגרת הודעת טקסט, לאחר החתימה על המסמכים, אמנם כתב יסעור לגוטמן כי: "אנחנו שותפים" ואולם, לטענתן מדובר באמירה שנכתבה כלאחר יד בין חברים ואינה יכולה לגבור על הוראות כתובות ומפורשות. בהקשר זה האחרון ניתן אף להפנות לעדותו של יסעור (משורה 33 בעמוד 207 ועד לשורה 16 בעמוד 208) שם הוא מסביר שכאשר נקב במילה "שותפים" מבחינתו הדבר שיקף אל הלך הרוח שלו שההתקשרות תסיים בהשקעה.
יתרה מכך, התובעות מפנות לכך שהנתבעים עצמם לא התייחסו אל עסקת ההשקעה כמושלמת ובכלל זה בפרט- לא הקצו לתובעות את המניות אשר היה עליהם להקצות להן לאור עסקת ההשקעה. בהקשר זה מפנות התובעות לכך שמוצג 16 למוצגי הנתבעים המהווה לכאורה Cap Table ובו נכללות התובעות כבעלי מניות, הוא מסמך אשר קדם לחתימת ההסכמים (וזאת, הואיל והוא משקף שיעור החזקה שונה מזה שהוסכם עליו לבסוף - ראו עדותו של רוזנברג בעמוד 669 שורות 11-25 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.18) ומשכך, לא ניתן להתייחס אליו כמגלם זכויותיהן של התובעות לאחר החתימה על ההסכמים.
זאת אף זאת, לטענת התובעות, גם ככל שתתקבל טענת הנתבעים ולפיה לא ניתן היה להקצות לתובעות מניות בפועל, הרי שלדידן, לו אמנם היה מדובר בעסקת השקעה מושלמת, אשר בשל נושא פרוצדורלי לא לבשה "בגדי הסכם" רשמיים, היה מקום להתייחס לתובעות בפועל כאל משקיעות ובעלות מניות ובכלל זה לעדכן אותן על פעילות החברה, לזמן את נציגיהן לישיבות החברה ולשתפן בקבלת החלטות קריטיות- כל אלו לא עשו הנתבעים. נוסף על כך, גם בטיוטת ההסכם למכירת מניות החברה אשר הועברה ביום 13/10/13 מגוטמן לפטר שעימו נוהל משא ומתן למכירת החברה, במועד המאוחר למועד בו הועברו הכספים על ידי התובעות(נספח A לסיכומי התובעות) לא מופיעות התובעות כבעלות מניות בחברה. ויתרה מכך, במסמכים הנלווים להצעת המכירה לפטר, מופיעות התובעות כ"מלוות" "Lenders " ואילו ההסכם שנחתם בין התובעות לבין החברה מופיע כ"הסכם הלוואה" (ראו מוצג 47 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד).