53. מאידך, מצדו השני של המתרס קיימות והוצגו ראיות אשר יש בהן בכדי לתמוך בטענת הנתבעים.
כך וראשית, לעיל הובאה הודעת הדואר האלקטרוני אשר הועברה על ידי עו"ד כנעני לתובעות, התומכת לכאורה בטענה ולפיה מדובר אמנם בעסקת הלוואה וכי ככל שלא ייחתם הסכם השקעה, מכל סיבה שהיא, ניתן יהיה "לקרוא לכסף בחזרה". מנגד להודעה זו ויודגש -מיד בסמוך, העביר עו"ד כנעני הודעת דואר אלקטרוני ביום 15/5/13 אל הנתבעים (ההודעה מסומנת כמוצג 12 למוצגי הנתבעים) במסגרתה מתוארת העסקה כדלקמן:
"....1. ביום חמישי (מחר) אשלח לכם מכתב כוונות (לא מחייב) של עמוד אחד המתאר את ההסכמות העיקריות של ההשקעה (בעיקרון זה הסיכום שלכם עם אבנר עם חידודים והבהרות שלי).
2. בנוסף, אשלח הסכם הלוואה קצר מאוד לישות המשפטית הרלוונטית כרגע. ההסכם יהיה לחודש ימים ובלא כל ריבית מתוך כוונה לתת לנו את "הצידוק המשפטי" להעברת הכסף מיד, כאשר עם השלמת מבנה החברות המוסכם, יחתם הסכם השקעה ובעלי מניות קצר וההלוואה תועבר מהישות הנוכחית לחדשה (כפרעון של ההלוואה אלינו והעברה שלנו לישות החדשה) ברור לי שנוכל להשלים את המבנה בפחות מחודש אבל ללא ספק שזה יקח קצת יותר משבוע [...] " (הדגשה שלי – ל.ב.)
מהודעה זו עולה לכאורה כי הסיבה היחידה בעטיה לא נחתם הסכם ההשקעה כפי שהוצגה לנתבעים על ידי עו"ד כנעני - היא מבנה החברות המוסכם ויתרה מכך מובהר לכאורה, על ידי עו"ד כנעני, כי מיד לאחר הסדרת המבנה ייחתם הסכם ההשקעה. קרי בהודעה זו יש תימוכין לכך שמדובר לכאורה בעניין טכני וכי עסקת ההשקעה אמנם כבר הושלמה מבחינת פרטיה וכוונת הצדדים להתקשר בה.
נוסף על כך, כאמור טוענות התובעות כי חלק מהסיבות בעטיין לא נחתם הסכם מפורט הוא רצונן וכוונתן לערוך בדיקת נאותות לחברה. אלא, שלעניין זה, אמנם – כטענת הנתבעות - לא הוצגו כל ראיות המעידות על כך שבפרק הזמן שחלף ממועד החתימה על המסמכים ועד למועד בו עתרו התובעות להשבת הכסף אשר העבירו, ביצעו התובעות בדיקת נאותות ("Due Diligence") או עתרו להצגת מסמכים חשבונאיים נוספים על אלו שהומצאו להן עד לאותו מועד. בהקשר זה, אישר זלצמן בחקירתו הנגדית כי למיטב ידיעתו לא קיימת פנייה בכתב בדרישה למסמכים נוספים או לבדיקת נאותות (ראו עדותו בעמוד 53 שורות 12-31). בדומה העיד גם בארינבוים (החל משורה 16 בעמוד 288 ועד לשורה 5 בעמוד 289), שבפרק הזמן ממועד החתימה על המסמכים ועד למועד הדרישה להשבת הכספים לא הוצאה כל דרישה בכתב לקבלת מסמכים וכן שהוא אישית לא פנה לשם קבלת מסמכים נוספים. זאת ועוד, אמנם עלה שיסעור החל לעבוד בחברה, לאחר החתימה על המסמכים ויחד עם זאת, הובהר כי הוא עבד והתמקד בחלקים התפעוליים בחברה ואין כל תיעוד לבדיקות פיננסיות נוספות אשר ביצע או אשר ביקש לבצע.