נוסף על כך, עיון במסמכים אשר נחתמו מעלה כי אין בהם תיעוד לכוונה לעריכת בדיקות נוספות על אלו שבוצעו. זאת ועוד, גם בפנייתו של עו"ד כנעני מיום 15/5/13 כאמור לא מוזכרת דרישה למסמכים נוספים.
זאת אף זאת, תימוכין לכך שנקשרה בין הצדדים עסקת השקעה מוגמרת ולא הייתה כוונה לעתור להשבת כספי ההלוואה, ניתן למצוא בפנייה של עו"ד רוזנברג אל עו"ד כנעני מיום 22/5/13 (מוצג 13)במסגרת נכתב מפורשות:
"למען הסר ספק אני מבקש להבהיר כפי שעשיתי בשיחתנו אתמול כי במידה וזהות המשקיעים הסופיים תהיה שונה מזו של המלווים לא יידרש החזר הלוואה בפועל לצורך הסדרת ההשקעה, וההתחשבנויות הפנימיות יוסדרו באמצעות מסמכים בלבד".
קרי, נובע ממנה שהלך הרוח היה שההלוואה לא תוחזר בפועל.
יתרה מכך, כאמור, בין הראיות התומכות בכך שהעברת הכספים בשלב זה הייתה רק במסגרת הלוואה, הצבעתי לעיל על דחיפות אשר הוצגה בפני התובעות לקבלת הכספים בהקדם וקודם להשלמת הבדיקות, דחיפות אשר הובילה ליצירת מנגנון ביניים עד להשלמת כל ההליכים הנדרשים לשם חתימת הסכם מפורט. יחד עם זאת, מצדו השני של המתרס, הגרסה הנוגעת לדחיפות אינה נקיה מספקות. כך, כאמור נטען על ידי התובעות כי הלחץ נבע מהצורך בהפקדת סך 200,000 אירו לשם קידום הליך הרגולציה ומשכך, ניתן להקשות – אם אמנם נדרש רק סך 200,000 אירו באופן מיידי, מדוע הועבר כהלוואה סך של 800,000$?!
נוסף וכהשלמה לכך ניתן אף לראות, כראייה המחזקת הטענה ולפיה לא הייתה כוונה לפעול בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה ולעתור להשבת הכספים, את העיתוי בו עתרו התובעות להשבת כספי ההלוואה. בהקשר זה, הרי שאין חולק שמועד פירעון ההלוואה, לפי המוסכם בין הצדדים, חל ביום 20/6/13 ולמרות זאת, עתרו התובעות להשבת ההלוואה רק ביום 23/6/13 וזאת, רק לאחר שקיבלו לידן דו"ח P&L הכולל נתוני חודשים אפריל ומאי ונוכחו בתוצאות הכספיות השליליות בחודשים אלו. בנושא המועדים ניתן אף לציין שנציגי התובעות אישרו בעדותם שבדיקת נאותות אורכת כשלושה חודשים וגם בעדותם זו יש לכאורה כדי לשלול קשר בין פרק הזמן הנקוב בהסכם ההלוואה- חודש בלבד- לבין הצורך בקיום בדיקת נאותות האורכת לכאורה זמן רב יותר.
הנתבעים אף מפנים לכך במסגרת תכתובת מייל מיום 21/5/13 בין עו"ד רוזנברג לבין עו"ד כנעני ההתייחסות אל התובעות היא כאל "משקיעים" ולא כאל מלוות. זאת ועוד, בהודעת טקסט אשר העביר יסעור לגוטמן, לאחר העברת הכספים, כתב יסעור לגוטמן :"זהו אנחנו שותפים :)" ואילו גוטמן ענה: "איזה יופי!! שמח מאוד שאנחנו שותפים!!!!" (מוצג 42 למוצגי הנתבעים). בהודעות אלו ניתן לראות לכאורה שגם הצדדים עצמם התייחסו האחד אל השני, לאחר העברת הכספים, כאל שותפים ולא כאל מלווים ולווים.