77. מצגי שווא כמקימים עילת תביעה בהתבסס על עוולת הרשלנות;
בע"א 790/81 American Microsystems Inc נ' אלביט מחשבים בע"מ, פ"ד לט(2) 785, 795-796 (1985) פורטו חמשת יסודות העוולה של מצג שווא רשלני כדלקמן:
"בהסתמך על הוראות סעיפים 35ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ועל האמור לעיל, כשבוחנים קיומה של עילה בשל התרשלות בהיצג רשלני במהלך משא ומתן, יש לבחון: האם הוכח היצג של עובדות; האם ההיצג לא היה מהימן, ובזהירות ושקידה ראויות היה על מציג העובדות לדעת, שההיצג אינו מבוסס; האם היה עליו לצפות, כי הצד האחר למשא ומתן יסתמך על דבריו ויפעל על פיהם, ואם יפעל כך עלול להיגרם נזק פיסי לגוף או לרכוש או נזק כלכלי לאחר; האם בפועל הסתמך האחר על ההיצג הרשלני וכתוצאה מכך נגרם לו נזק."
צא ולמד- על מנת להקים עילת תביעה נזיקית מכוח מצג שווא, יש להראות כי המצג הוא אמנם מצג שווא, כי הצגתו הייתה רשלנית, כי בעטיו נגרם נזק וכי קיים קשר סיבתי בין הנזק לבין מצג השווא וזאת, הואיל והייתה הסתמכות על מצג השווא.
הנני סבורה כי כלל יסודות העוולה התקיימו במקרה לפני וזאת, בהינתן שהנתבעים הציגו בפני התובעות מצגים, הן בכתב והן בעל פה, הוכח כי מדובר במצגים אשר אינם מהימנים ומבוססים ויתרה מכך, התברר שבחלק גדול מהמקרים הנתבעים ידעו שמדובר במצגים אשר אינם נכונים. זאת ועוד, בהינתן שהמצגים ניתנו במסגרת משא ומתן לביצוע השקעה בחברה, אינני סבורה כי יכול שיהיה חולק על כך שהציפייה היא שהתובעות תסתמכנה על המצגים, בעת קבלת ההחלטה בדבר העברת הכספים וכי בפועל התובעות העבירו הכספים לחברה בהסתמך על אותם מצגים ועובדות שהוצגו להן על ידי הנתבעים וכתוצאה מכך נגרם להן נזק.
לא נעלמה מעיני טענת הנתבעים ולפיה מצופה היה מהתובעות, ככל משקיע סביר, לבדוק את המצגים אשר הוצגו להן באופן רציני או מעמיק ולא להסתמך אך ורק על דברים שנאמרו בעל פה או על כותרות המסמכים שהוצגו להן. וכן, טענתם ולפיה התנהלות התובעות במקרה דנן, עולה עד כדי "עצימת עיניים" אשר שוללת כל קשר סיבתי בין מעשה כלשהו של הנתבעים לבין הנזק שנגרם לתובעות. אלא, שטענות אלו, כפי שנכתב גם לעיל, אין בידי לקבל וזאת, בהינתן שלטעמי, התובעות לא "עצמו עיניהן" והתעלמו מעובדות חשודות, אלא שהנתבעים היו אלו אשר "זרו חול בעיניהן" ומנעו מהן לראות את מצבה הכלכלי האמיתי של החברה, כאשר הציגו להן מצגים חלקיים בלבד או כוזבים לחלוטין.
עוד טוענים הנתבעים כי הם עצמם לא ידעו מהו מצבה החשבונאי של החברה לאשורו וזאת, בהינתן שתוצאות החברה מעולם לא נמדדו בכלים חשבונאיים. אשר לטענה זו הרי שהנני סבורה כי אין לקבלה וטעמי יפורטו בהמשך ואולם, קודם לכן הנני מוצאת לציין כי הנני סבורה שטענתם זו של הנתבעים עומדת בסתירה לטענתם האחרת כלפי התובעות ולפיה התובעות ידעו מהו המצב לאשורו ואולם, "עצמו עיניהן מלראותו". כך, באשר לטענה זו נקשה – האם יכולים הנתבעים לומר שהם לא ידעו מהו המצב לאשורו ובאותה נשימה לומר ולטעון שמצופה מהתובעות, שהן בגדר "אורח לרגע", אשר ניזונו ממצגים אשר הוצגו על ידי הנתבעים, לא היו בעלות הגישה הישירה למידע, ולא התנהלו בחברה לאורך זמן – לדעת מהו המצב לאשורו?!
יתרה מכך, כפי שכבר ציינתי לעיל, גם לו אקבל הטענה ולפיה לא היו בידי הנתבעים נתונים חשבונאיים, הרי שלא זו בלבד שאין בכך בכדי לפטור אותם מאחריות, אלא ההפך, יש בכך בכדי להטיל לפתחם רשלנות חמורה עוד יותר וזאת, בהינתן שלמרות שידעו שהנתונים המוצגים על ידם אינם נתונים חשבונאיים, הם הציגו את הנתונים תוך נקיטה במינוחים חשבונאיים שאינם תואמים את הנתונים ומבלי שהסבו את תשומת הלב לכך שהכותרות ה"חשבונאיות" אין בהן בכדי לשקף את הנתונים המוצגים לגופם.
תוצאת עוולת מצג השווא הרשלני, היא זיכוי הניזוק בפיצויי הסתמכות, קרי בפיצויים המעמידים את הניזוק במצב בו היה לולא הפוגע היה מפר את חובת הזהירות שלו בקשר למצגיו (ראו - ע"א 8361/09 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (16.08.2012)).
בהתאמה, הרי שמשהשקיעו התובעות כספן בחברה בהתבסס על מצגים אשר הוצגו להן על ידי הנתבעים ואשר התברר כי הם מצגי שווא, זכאיות התובעות לנזקים אשר נגרמו להן כפועל יוצא מכך, בסכום העומד על מלוא התשלום אשר הועבר על ידן בסך של – 800,000$.