מכאן עולה כי התנהגות שני הצדדים היא שיצרה הפסקת הקשר המסחרי ביניהם.
105. לסיכום פרק זה, בהתאם למסקנתי לעיל כי הסכם ההפצה אינו מעניק לתובעת בלעדיות ובהתאם לעובדה כי לא נקבעה במסגרתו הוראה מפורשת למתן הודעה מוקדמת, אני קובע כי הנתבעת לא הייתה חייבת במתן הודעה מוקדמת לתובעת.
אשר על כן, אני דוחה טענות התובעת לזכות לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
האם זכאית התובעת לפיצוי נזיקי?
106. דיני החוזים מבוססים בין השאר, על התנהלות בתום לב של צדדים להסכם. במקום שאין תום לב לא יהסס ביהמ"ש להציל עשוק מיד עושקו; אך במקום שלא הוכח כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב ולא עלה בידי התובעת להוכיח התנהלות מפרה מצד הנתבעת מתוקף העילות שנידונו לעיל, הרי שאין התובעת זכאית לפיצוי ודין התביעה להידחות.
107. לאור זאת מתייתר הדיון במחלוקות הנובעות מנתוני חוות הדעת שהגישו הצדדים.
ראיות שלא הובאו ע"י התובעת
108. מצאתי לנכון לזקוף לחובת התובעת אי הבאת ראיות מספיקות לתמיכה בחלק מטענות התביעה. כך באשר לביסוס טענתה לפיצוי בגין רמיסת זכויות קניין רוחני במתכון, כפי שפורט לעיל וכך לגבי טענתה להתקשרות מסחרית בלעדית עם הנתבעת, החל משנת 1994 ועד שנותקה במרץ 2016.
אעיר כי מהנספחים הרבים שצרפה התובעת לטענותיה, ניתן להתחקות אחר התכתבות ראשונה בין הצדדים מיום 10/8/2000, בנושא העברת לקוחות מהנתבעת לטיפול התובעת.
109. באותו אופן בחרה התובעת שלא להגיש כראיה את הסכם ההפצה עליו חתמה עם חברת "אוסם". לטעמי היה בהסכם זה לשפוך אור נוסף על התנהלות הנתבעת וסביר להניח כי כלולים בו פרטים מהותיים לבירור התביעה כאן.
אעיר כי דבר קיומו של הסכם ההפצה עם אוסם עולה מתוכן מסרון שצורף כנספח 40 לתצהיר התובעת ומעדות חיים בדיון. לא ברור לי מדוע לא הוצג ההסכם בפני בית המשפט.
110. כידוע, הלכה פסוקה היא כי מקום בו צד נמנע מלהביא ראיה הנמצאת בהישג ידו והיא רלוונטית למחלוקת, חזקה כי אילו הובאה הראיה, היתה זו פועלת לחובתו והיה בה כדי לתמוך בגרסת הצד השני. על כן המנעות זו של התובעת כמפורט לעיל, פועלת לחובתה.
ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651.
כמה מילים לפני סיום
111. כאמור לעיל, הגעתי למסקנה לפיה לא ניתנה כל בלעדיות לתובעת בהפצת מוצרי הנתבעת. מן העובדות אשר התבררו בפניי עולה כי במהלך החודשים 1-2/16 סיפקה התובעת ללקוחותיה מוצרים מחברה מתחרה לנתבעת, חברת "ביצי הכפר". עובדה זו מחזקת המסקנה הנ"ל, שכן לטעמי אין בלעדיות חד צדדית. חיים עצמו העיד כי הבלעדיות הייתה צריכה להיות הדדית (ראו בסעיף 41 לעיל). על כן ובהעדר הדדיות, לא אוכל לקבל טענות התובעת לבלעדיות.