ובהמשך:
ת: אני רוצה לחדד. את הכסף אני מקבל מ-CPM. וכל פעם שהייתי שואל מה קורה עם הכסף, אז ב-CPM אמרו, זה עוד לא הגיע הכסף, ואז אתם משלמים את הכסף. כנראה שאתם משלמים את הכסף רק אחרי שאתם מקבלים.
ש: את הכסף מהמדינה?
ת: כנראה (עמוד 30, שורות 30–32; עמוד 31, שורות 1–5).
97. מנהל הרשות לפיתוח ציין כי חברת CPM זכתה יחד עם חברות אחרות במכרז "והם נכנסו לפרויקט של רהט דרום, ופרויקטים אחרים". הוא נשאל האם יש בהסכם הוראה שאומרת שמי שמשלם בשורה התחתונה את הכסף זאת הרשות לפיתוח, והשיב:
העד: כתוב שם שמי שמשלם את הכסף. כתוב שהחברה המנהלת משלמת את הכסף, והמדינה מחזירה את ההחזר.
עו"ד סגל: והמדינה מחזירה?
ת: כן. בפועל בסופו של דבר, החברה המנהלת מגישה חשבון בעיקר שבגלל שמדובר בסכומים גדולים, אני מתאר לעצמי. היא מגישה חשבון, המדינה משלמת. החברה מעבירה את הכסף לספק.
כב' השופט: כשאתה אומר "המדינה משלמת", זה היא מעבירה את זה ל-CPM?
העד: כן בוודאי, היא משלמת לחברה המנהלת כי ההתקשרות היא בין החברה המנהלת לבין הספק. אם זה הקבלן שלנו במקרה הזה, ספקים אחרים מתכננים או קבלנים אחרים (עמוד 49, שורות 5–19).
98. באשר ל מערכת היחסים בין הרשות לפיתוח לבין CPM נשאל מנהל הרשות לפיתוח:
כב' השופט: איזה חשבונות CPM מעביר לכם, את חשבונות הקבלן?
העד: חשבונות קבלנים, חשבונות מתכננים. הם מקבלים בסופו של דבר את העמלה שלהם, את עמלת הניהול שאיתה הם מבצעים. אבל את החשבונות אנחנו משלמים ל-CPM, ו-CPM מעבירה את הכסף לקבלן (עמוד 58, שורות 22–31; עמוד 59, שורות 1–13).
99. העד נשאל מדוע הוא חושב כי ככל שהתובענה תתקבל, יש לחייב דווקא את CPM בתשלום. והשיב "אני חושב שנתתי תשובה קודם. אם ביהמ"ש יקבע שמבחינת החוזה, החוזה או תקין וצריך לשלם לפיו התייקרויות. אז אין ספק שהמדינה משלמת. אם ביהמ"ש יקבע שכנראה בגלל ההתנהלות וההתנהגות בדרך שגרמה לכך שאולי נוצרה ציפיה וצריך לשלם את זה, והחוזה לא מאפשרת את זה. כן, CPM צריכה לשלם (עמוד 75, שורות 8–11).
100. ב"כ CPM הפנה בסכומיו אף לפס"ד בעניין מקיף(ר' סעיף46 לעיל)וטען כי המדינה היא לא בעל דין פרטי שיכול לטעון כל טענה שבא לו ולקום בבוקר ולהגיד שההוא ישלם, שפלוני ישלם, אני לא צד לחוזה. המדינה היא גוף שחובות המשפט המנהלי חלים עליו, ואנחנו ראינו שבמקרים דומים זהים, היא אומרת - אני לוקחת על עצמי את התשלום הזה.
במענה לדבריו אלו השיבה ב"כ הרשות לפיתוח כי "אבל זה לא במסגרת פסק דין, זה במסגרת לפנים משורת הדין אולי או במסגרת חוץ מבית משפט" (עמודים 207 שורות 30-34 ו-208 שורה 1).
101. בהמשך אף ציינה ב"כ הרשות לפיתוח בסיכומיה כדלהלן :
עו"ד אמיתי: אז אני אגיד מה הקשר. הקשר הוא כזה דבר. הרבה פעמים, בוא נגיד לא מעט פעמים, שיש למשל פסק דין הצהרתי נגד המדינה, אנחנו משלמים בלי צורך בפסק דין הכספי, אנחנו מודיעים את זה מראש. עכשיו, במקרה הזה, אם בית משפט יכריע שלשון החוזה ברורה ולכן CPM לא טעתה בזה שהיא אישרה, ולא גרמה, טטיאנה שאגב לא בדקה את החוזה בכלל, זה לא התפקיד שלה לבדוק את החוזה. החוזה רק החברה המנהלת ו,
כב' השופט: המבקרת, הבקרה.
עו"ד אמיתי: והבקרה הן שתיהן שצריכות לבחון וכשהבקרה נסמכת על החברה המנהלת. אם בית משפט יכריע כזה דבר, בתביעה הנוכחית לטעמנו, לא יכולים להשית את זה על המדינה. אני לא אמרתי שזה לא ישולם ע"י המדינה, אני לא אמרתי שביחסים שבין CPM לבין המדינה, לא יוכלו להגיע להסדרים..." (עמוד 213 שורות 20-30).