פרשנות חוזה ככלל
31. קיתונות של דיו נכתבו בסוגיה זו של פרשנות חוזים. להלן תובא בקצרה תמציתם, כפי שנתחדדה בפסיקה. בע"א 8763/15 יואל זיו נ' גספא הנדסה (פורסם בנבו, 4.1.17) נפסק בין היתר כי:
נראה, כי אין בנמצא דימוי הולם לנפתולי סוגיית פרשנות החוזה, שעניינה בא במסגרת ערעור זה, כפרשת הבכורה. שניים מתרוצצים בקרבה - הלשון והנסיבות - האחת מבקשת את בכורתה על זולתה. דומה כי המחלוקת לא תמה; גם כאשר נדמה כי הלשון זוכה בבכורה, הנה מתגלה כי 'הנסיבות' אוחזות בעקב חברתן - ומתחזקת העמדה כי לא על הלשון לבדה יחיה הפרשן. חולף זמן, ומבקש הפרשן לישב בשלווה - להפרידן זו מזו, ואף המחוקק נזקק למלאכה - והנה, 'קופץ' עליו רוגזן של הנסיבות, שוב והמחלוקת מתעוררת - ברכות שמים וארץ ניתנות ללשון החוזה מפי מלומד זה, והאחר כוללן יחד ומצרפן יחדיו (שם, פסקה 28).
ובהמשך:
מן הכלל היסודי לפיו אומד דעת הצדדים עשוי להתפרש מתוך הגיונו הפנימי של ההסכם מסתעפת ההנחה הפרשנית לפיה החוזה משמש מערכת הסכמית אינטגרטיבית, סגורה, שבה כל סעיף וסעיף משמש על - פי תכליתו הכוללת. סעיפי החוזה אינם 'חלקיקים' הנעים בחופשיות בחלל, ובידוע כי על הפרשן להימנע מלבודד הוראה אחת מן המכלול, כפיסת קרקע-ארץ העומדת בפני עצמה; הסעיף החוזי הוא תבנית נוף מולדתו - מהותו קשורה במארג ההסכמי הסובב אותו... על פי כלל זה, יפורש הסעיף הטעון פרשנות על פי הקשרו הקרוב מבחינת ארגון וסידור ההסכם, ככל שיש בכך כדי להגשים את התכלית החוזית (או אחת מן התכליות), ואין בכך כדי להוביל לתוצאה קשה או אבסורדית. אכן, סעיף המצוי בפרק מסוים של ההסכם - יפורש, לעיתים, על פי התכלית הקרובה אליו באותו פרק; מילה שמשמעות רבת אנפין לה, עשויה לקבל את פירושה הנכון על פי ההקשר הקרוב אליה בגוף ההסכם; וכן על זה הדרך - "הקרוב - קרוב קודם" - ככל שתכלית הסעיף עשויה להתפרש מתוך ההקשר הקרוב להוראה החוזית, אין ליתן פרשנות "מרחיקה" העוקרת אותה ממקומה הסדור בחוזה... קיצורם של דברים - למיקומה, ארגונה וסידורה של ההוראה החוזית בתוך המכלול, ישנה חשיבות פרשנית, כחלק מהערכת אומד דעת הצדדים מתוך לשון החוזה ותוכנו... (שם, פסקאות 32-34).
וכך אף נקבע בע"א 87/15 נורדן נ' גרינברג ואח' (פורסם בנבו, 16.10.17) בין היתר כי:
...אין חולק שהלשון מהווה נקודת מוצא לכל הליך פרשני, ובין היתר נפסק כי כל זמן שלשון החוזה ברורה וחד משמעית וזו מלמדת באופן מפורש מהו אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, הבכורה בהליך הפרשני תינתן לה (ע"א 643/14 מנהל העיזבון יחזקאל שבו נ' ג'ראיסי, פסקה 9 (27.05.2015); רע"א 6565/11 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' EMI MUSIC PUBLISHING LTD, פסקה 19 (22.07.2014)). ברוח זו קובע סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (כפי שתוקן בתיקון מס' 2 לחוק משנת 2011) (להלן: חוק החוזים): "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו..(שם, פסקה 12).