(שם, פסקאות 39-37).
פרשנות תנאי מכרז
29. בעע"מ 5487/06 סופרמאטיק נ' חברת החשמל (פורסם בנבו, 12.4.09) נפסק בין היתר כי:
פירושם של מסמכי המכרז צריך להיעשות על פי פרשנות תכליתית..."הפרשנות התכליתית משתרעת על הפעולות המשפטיות כולן" (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך רביעי - פרשנות החוזה 48 (2001)). אכן, גם בדיני מכרזים עלינו לבצע "בחינה כוללת של לשון המכרז, תנאיו ומטרתו" (עע"ם 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178 ....במסגרת הפרשנות התכליתית יש ל"שלוף" את המשמעות המשפטית מבין מגוון המשמעויות הלשוניות. המשמעות המשפטית היא המשמעות הלשונית המגשימה את התכלית (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ראשון - תורת הפרשנות הכללית 122(תשנ"ב)). מכאן גם ברור מדוע גבול הפרשנות הוא גבול הלשון שהרי המשמעות הלשונית קובעת למעשה את הפוטנציאל הלשוני של הסעיף ורק אחת מבין המשמעויות הלשוניות יכולה לשמש כמשמעות המשפטית של הטקסט.." (שם, פסקה 9) (ר' גם עע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית נ' אוניברסיטת באר-שבע (פורסם בנבו, 6.8.12) פסקה 3)).
30. כך גם נפסק בעע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות ואח' נ' משרד הבריאות ואח' (פורסם בנבו, 28.2.11) בין היתר כי:
ככלל, כללי היסוד בפרשנות של טקסט משפטי, אחידים הם לכל טקסט הטומן בחובו נורמה משפטית (עע"מ 2849/07 עיריית תל אביב– יפו נ' אנרגי', סעיף 6 ([פורסם בנבו], 8.4.09) (להלן: עניין אנרג'י) ראו גם אהרן ברק פרשנות במשפט- חלק ראשון: תורת הפרשנות הכללית 128-127 (להלן: ברק)). בהתאם לכך, כשנדרש בית המשפט לפרשנותם של מסמכי מכרז, יחיל על אלה את כללי הפרשנות התכליתית, והם יפורשו לא רק לאור לשונם, אלא גם על רקע מטרותיהם (ראו למשל עניין סופרמאטיק, סעיף 9; עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בניין בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178 (2004); עע"מ 6352/01 חדשות ישראל (טי.אי.אן.סי) בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד נו2) 97, 125 (2001)). במסגרת זאת, "תישלף" מתוך מגוון האפשרויות הלשוניות ש"סובלת" לשון המכרז, המשמעות המשפטית של הטקסט, היא המשמעות המקיימת את תכליותיו. בצד האמור, ברי כי לאופיו הפרטני של טקסט המהווה חלק ממסמכי המכרז, ולהבדלים הנורמטיביים בינו לבין נורמות משפטיות אחרות, יש משמעות בגדר הליך הפרשנות, וזו תוביל לשוני בין השיקולים השונים שבהם יש להתחשב בפרשנות הטקסט, במשקל הניתן לכל אחד מהם ובאיזון ביניהם (ענין אנרג'י, סעיף 6) (שם, פסקה 31).