42. כך גם ביחס לתצהירה של הגב' נוף. הגב' נוף הצהירה (סעיף 96 לתצהירה), כי "חדר האוכל של העובדים, ה"פנטרי" במסעדה והמסעדה עצמה, רווים מקומות ישיבה בהם מורשים כלל עובדי המלון לשבת בזמן הפסקות". בחקירתה בביה"ד העידה גב' נוף, כי כאשר המארחת יוצאת להפסקה לא רשמית יש לה מספר אופציות ישיבה, מאחורי המסעדה ובכניסה למסעדה (עמ' 22, ש' 27-29). עדות זו לא נסתרה.
43. הנה כי כן, מעדויות הצדדים, לרבות עדות התובעת עצמה עולה, כי הנתבעות מספקות לעובדי המלון והמסעדה פינת ישיבה בדמות חדר אוכל לרבות שולחנות וכסאות בו יכולים העובדים לשהות בזמן ההפסקה, לאכול ולנוח בישיבה. מעבר לאמור, כעולה מהעדויות, עובדי המסעדה אף יכולים לשבת בתוך המסעדה שלא בשעת הסרוויס ואף במסדרון בו מצויים כיסאות.
44. לא נעלמה מעינינו טענת התובעת לפיה היא חתמה על ויתור לקבלת ארוחות מהמלון ולפיכך נשללה ממנה הכניסה לחדר האוכל, אולם לא מצאנו כי יש בכך כדי להפר את הוראות סעיף 3 לחוק. ראשית, הנתבעות העמידו חדר אוכל לשימוש העובדים והתובעת ויתרה מיוזמתה על זכותה לעשות שימוש בחדר האוכל. שנית, מדובר בבית מלון ומסעדה הממוקמת בבית המלון והדעת נותנת כי יש בנמצא מקומות ישיבה לשימוש העובדים בזמן הפסקה. שלישית, מעדותה של הגב' נוף עולה כי עובדי המסעדה יכולים לשבת במסעדה בשעות בהן המסעדה סגורה לאורחים. רביעית, הנתבעות הגישו לתיק בית הדין תמונות בהן מצולמת התובעת יושבת בעמדת המארחת. התובעת אף העידה בעצמה כי מדובר בזמן הפסקה לפני תחילת הסרוויס וכי מדובר בכיסא שהיא לקחה מכיסאות המסעדה (עמ' 9, ש' 12-13).
45. לאור כל האמור לעיל טענת התובעת לפיה הנתבעות לא העמידו לרשות העובדים פינת מנוחה וישיבה בזמן ההפסקה והפרו את הוראות סעיף 3 לחוק, נדחית.
46. יש לציין כי הצדדים הרחיבו עוד בשאלה האם הנתבעות אפשרו למארחות לצאת להפסקה בזמן הסרוויס, ברם לשאלה כאמור אין רלוונטיות לסוגיה שבמחלוקת, שכן תביעה זו עניינה שאלת חובתן של הנתבעות להצבת כיסא בעמדת העבודה בזמן הסרוויס ובעת ביצוע העבודה והעמדת פינת מנוחה וישיבה בזמן ההפסקה.
הסעד הראוי:
47. סעיף 4 לחוק קובע כדלקמן:
"(א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 2 ו-3, והוא רשאי:
(1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.