לאור האמור לעיל, מטיל החוק מגבלה על חלוקת דיווידנד, שנועדה להבטיח את יכולת הפירעון של חובות הנושים ואת קדימותם בהון החברה בהתאם לסדרי הנשייה המקובלים (חביב-סגל בעמ' 81; יצחק סוארי, משה ברקת ודן גבעולי היבטים בחלוקת דיווידנד לאור חוק החברות החדש 112 (1999); החלטתי בתנ"ג (ת"א) 49615-04-13 להב נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ (6.11.2013) (להלן: "להב")).
27. החוק קובע מבחני חלוקה שנועדו לאזן בין האינטרסים המנוגדים - האינטרס של הנושים בשמירה על כרית ביטחון ופירעון החובות כלפיהם, מול זכויותיהם של בעלי-המניות ליהנות מהערך הכלכלי שהפיקה החברה. בהתאם לכך מאפשר החוק לחברה לקבל החלטה עצמאית לביצוע חלוקה בהתקיים שני מבחנים: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון. מבחן הרווח נועד להבטיח שהחלוקה תתבצע רק מרווחי החברה, ומבחן יכולת הפירעון מוסיף ודורש כי חלוקת הרווחים לבעלי-המניות לא תפגע ביכולת הפירעון של החברה (ר' חביב סגל, שם). המבחן הכפול מעוגן ב סעיף 302 לחוק החברות הקובע:
"(א) חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה (להלן - מבחן הרווח), ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן (להלן - מבחן יכולת הפירעון)."
מבחן הרווח הוא מבחן משני, ועמידה בו אינה תנאי שאין בלתו לחלוקה. העמידה במבחן הרווח מהווה רק אינדיקציה למצבה של החברה וליכולת הפירעון שלה. אולם המבחן העיקרי הוא מבחן יכולת הפירעון. מכאן שחברה רשאית לחלק דיווידנד גם אם היא אינה עומדת במבחן הרווח, כל עוד היא עומדת במבחן יכולת הפירעון, אלא שחלוקה כזו מותנית בפנייה לבית-המשפט וקבלת אישורו לחלוקה (אישור שיינתן אם בית-המשפט משתכנע כי החברה עומדת במבחן יכולת הפירעון). מנגד, חברה שעומדת במבחן הרווח אך אינה עומדת במבחן יכולת הפירעון, איננה רשאית לחלק דיווידנד. עניין זה הוא בעל משמעות רבה ביחס לפרשנותו של המונח "מבחן הרווח" ויישומו לנסיבות המקרה דנן, כאשר לאורך התהליך הפרשני שיתואר להלן, יהיה מקום לזכור כי הוא נוגע למבחן משני, שלצדו קיים מבחן נוסף שהוא המבחן העיקרי ושהוא המכריע בשאלה האם חברה רשאית לבצע חלוקה אם לאו.
המסקנה שלעיל עולה מהוראת סעיפים 302 ו-303(א) לחוק. כאמור, המבחן הכפול הקבוע בסעיף 302 לחוק מאפשר חלוקה מתוך הרווחים של החברה ובתנאי שלא נפגעת יכולת הפירעון של החברה כלפי נושיה. בהמשך מתייחס סעיף 303(א) למצבים בהם חברה שאינה עומדת במבחן הרווח מבקשת לחלק דיווידנד, וקובע כי "בית-המשפט רשאי, לבקשת חברה, לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת את מבחן הרווח, ובלבד שמתקיים מבחן יכולת הפירעון". משני הסעיפים הללו עולה אם כן כי מבחן יכולת הפירעון חל בכל מקרה ומהווה תמיד תנאי לחלוקה.