28. בהתייחס למבחן הרווח, מגדיר סעיף 302 מהם "רווחים" לעניין אותו הסעיף מהם רשאית החברה לחלק דיווידנד:
"יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכל על-פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה, תוך הפחתת חלוקות קודמות אם לא הופחתו כבר מן העודפים, ובלבד שהמועד שלגביו נערכו הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה."
המונח "עודפים" מוגדר בסעיף 302 כך –
"סכומים הכלולים בהון העצמי של חברה ושמקורם ברווח הנקי שלה כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, וכן סכומים אחרים הכלולים בהון העצמי לפי כללי חשבונאות מקובלים ושאינם הון מניות או פרמיה, שהשר קבע שיראו אותם כעודפים." (ההדגשה היא שלי, ר.ר.)
29. המחלוקת בענייננו נוגעת לפרשנותו של המונח "עודפים". השאלה היא האם ניתן לראות בסכומים שנזקפו ישירות לסעיף ההון, מבלי שעברו דרך דוח רווח והפסד, כעודפים; או שמא רק סכומים שעברו בדוח רווח והפסד כלולים בהגדרת עודפים, נוכח הדרישה בסעיף 302 לסכומים "שמקורם ברווח הנקי" של החברה כפי שהוא נקבע לפי כללי החשבונאות המקובלים.
כללי החשבונאות המקובלים החלים על בי-קום
30. כעולה מהאמור לעיל, סעיף 302 מפנה אל כללי החשבונאות המקובלים ומקנה להם מעמד משפטי בעיצוב הכללים לשמירת ההון של החברה (ר' גם חביב-סגל, בעמ' 83). לכן, לצורך בחינת השאלה מהם הסכומים הניתנים לחלוקה בהתאם למבחן הרווח וכדי להבין את המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, יש להתייחס קודם כל למאפיינים עיקריים בכללי החשבונאות המקובלים החלים על החברה.
31. בהתאם להחלטת הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית, נערכים דוחות כספיים של חברות ציבוריות הכפופות לחוק ניירות-ערך החל משנת 2008 בהתאם לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (ה-International Financial Reporting Standards, להלן: "IFRS") כפי שפורסמו על-ידי מועצת התקינה הבינלאומית (International Financial Reporting Standard – IASB) (ר' תקן חשבונאות מס' 29, אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS), להלן: "תקן 29"; ר' גם תקנות ניירות-ערך (דוחות כספיים שנתיים), תש"ע-2010 אשר קובעים כי "כללי החשבונאות המקובלים" הם "תקני דיווח כספי בין-לאומיים"). יצוין כי התקינה הבינלאומית כוללת בין היתר גם את תקני החשבונאות הבינלאומיים (ה-International Accounting Standard, להלן: "IAS") (ר' סעיף 2 לתקן 29)).