החלטה
1. המבקש הגיש בשמה של חברת בי-קומיוניקיישנס בע"מ (להלן: "בי-קום" או "החברה") בקשה לאישור תביעה נגזרת (שתכונה להלן: "הבקשה" או "בקשת האישור"). הבקשה הוגשה נגד בעלת השליטה בחברה (היא המשיבה 2, להלן: " אינטרנט זהב" או "בעלת השליטה") והדירקטורים שלה (הם המשיבים 3-7, להלן: "הדירקטורים"). טענתו של המבקש היא כי הדירקטורים אישרו חלוקת דיווידנד שלא עמדה במבחן הרווח וכי המדובר לכן בחלוקה אסורה. לאור זאת עתר המבקש כי הדירקטורים יפצו את החברה בגין הנזק שנגרם לה לשיטתו כתוצאה מאותה חלוקה, וכי בעלת השליטה תשיב את החלק שקיבלה מתוך החלוקה האסורה.
רקע עובדתי
2. בי-קום, היא חברת אחזקות ציבורית דואלית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בת"א ובבורסת ה-NASDAK. החברה מהווה חלק מקבוצת חברות בשליטתו של המשיב 3 (להלן גם: "מר אלוביץ").
בזמנים הרלוונטיים לבקשת האישור החזיק מר אלוביץ בכ-64% ממניות אינטרנט זהב – חברה ציבורית דואלית (כ-5% הוחזקו על ידיו באופן ישיר וכ-59% נוספים באמצעות חברה פרטית בבעלותו, חברת יורוקום תקשורת בע"מ). אינטרנט זהב החזיקה בכ-64.8% ממניות החברה. החברה עצמה היא בעלת השליטה בחברת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק") מכוח החזקה של 26.34% ממניותיה במועדים הרלוונטיים. לחברה ניתן היתר שליטה על-ידי משרד התקשורת (ר' נספח 7 לבקשת האישור).
המשיבים 3-7 כיהנו כדירקטורים בחברה במועדים הרלוונטיים לבקשה והם אלה שאישרו את החלוקה נושא הבקשה לאישור. מר אלוביץ כיהן כיו"ר דירקטוריון החברה ובמקביל גם כיו"ר הדירקטוריון של אינטרנט זהב ובזק.
3. גרעין השליטה בבזק (כ-30.44% ממניותיה) נרכש על-ידי בי-קום בשנת 2010 בתמורה לסך של כ-6.5 מיליארד ₪. רכישת השליטה מומנה ברובה באמצעות גיוס אשראי ממקורות חיצוניים. בהמשך רכשה בי-קום מניות נוספות של בזק והחזיקה משנת 2011 בכ-31.7% ממניותיה.
ביום 1.2.2016 מכרה בי-קום לבעלי מניות המיעוט בבזק 115,500,000 מניות רגילות של בזק, המהוות כ-4.18% מההון המונפק והנפרע של בזק, במחיר של 8.5 ₪ למניה, היינו תמורת סך כולל של כ-982 מיליון ₪ (להלן: "עסקת בזק"). לאחר עסקת בזק ירד שיעור האחזקה של בי-קום בבזק לכ-26.34% אך היא המשיכה להיות בעלת השליטה בה (בהתאם לסעיף 3(א3) לצו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז-1997).
4. בין הצדדים אין מחלוקת כי כתוצאה מעסקת בזק נוצר עודף חשבונאי בספרי בי-קום בסך של 722 מיליון ₪ שנבע מכך שהסכום שהתקבל עבור המניות נטו (כ-978 מיליון ₪) היה גבוה מסכום הגידול בספרים בזכויות שאינן מקנות שליטה (כ-127 מיליון ₪) ומהשפעת המיסים (כ-129 מיליון ₪) (להלן: "ההפרשים מעסקת בזק"). כן אין מחלוקת כי ההפרשים מעסקת בזק לא נרשמו על-ידי החברה כרווחים בדוח רווח והפסד שלה, אלא נזקפו ישירות להון העצמי של החברה. זאת בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים החלים על החברה.