כללי ה-IFRS הם אם כן "כללי החשבונאות המקובלים" החלים כיום על חברות ציבוריות הכפופות לחוק ניירות ערך כדוגמת החברה.
31. תקן IFRS 10 מחייב חברה שהיא חברה אם להציג במאוחד את הנכסים, ההתחייבויות, ההון, ההכנסות, ההוצאות ותזרימי המזומנים שלה עם אלה של החברות עליהן היא שולטת (סעיף 4 לתקן). בהתאם לכך, אף אם חברה אם אינה מחזיקה ב-100% ממניות החברה הבת, עליה להציג את פעילותה העסקית של החברה הבת שהיא שולטת בה במסגרת הדוחות הכספיים המאוחדים. לכן, זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט בחברות הבנות מקבלות ביטוי חשבונאי בדוחות המאוחדים של החברה האם ברכיב ההון ומכונות "זכויות שאינן מקנות שליטה".
בנוסף לדוחות הכספיים המאוחדים הנערכים לפי כללי ה-IFRS, רשאית חברה, בהתאם לתקן בינלאומי IAS 27, להציג גם דוח "סולו", קרי דוח נפרד של החברה שאינו לוקח בחשבון את הפעילות העסקית של החברות הבנות שבשליטתה.
32. עסקת בזק היא מה שמכונה בעגה החשבונאית "עסקה עם בעלי זכויות שאינה מקנה שליטה" (transaction with non-controlling interests). מדובר בעסקה בין חברה אם (בי-קום) לבין בעלי מניות המיעוט בחברה הבת (יתר בעלי המניות בבזק) שבעקבותיה משתנות זכויות הבעלות של החברה האם בחברה הבת ללא איבוד שליטה.
IFRS 10 קובע כי הפרשים שנוצרים כתוצאה מעסקאות כאלה מטופלים כעסקה הונית, וכי הפרשים אלה ייזקפו ישירות לסעיף ההון מבלי שיקבלו ביטוי כלשהו בדוח רווח והפסד (ר' סע' 23 ו-ב96 ל-IFRS 10). עם זאת, IFRS 10 אינו קובע תחת איזה סעיף הוני ירשמו רווחים אלה. לכאורה ניתן לזקוף הפרשים כאלה תחת רכיב "קרנות הון אחרות" (Other reserves), כפי שעשתה בי-קום עד לסוף שנת 2015, או תחת הרכיב "Retained Earnings", כפי שעשתה בי-קום בעקבות שינוי הסיווג החשבונאי. הדבר תלוי במדיניות החשבונאית שנוקטת החברה.
יש לציין כי על שינוי מדיניות חשבונאית חל סעיף 14 לתקן החשבונאות הבינלאומי IAS 8 הקובע כי ישות רשאית לשנות מדיניות חשבונאית, ובלבד שהשינוי מביא לכך שהדוחות הכספיים מספקים מידע מהימן ורלוונטי יותר לגבי העניינים המשתקפים בו.
33. במאמר מוסגר יצוין כי השאלה האם ראוי לכלול הפרשים שנוצרו מעסקאות עם בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה תחת "עודפים" היא שאלה השנויה במחלוקת בעולם החשבונאות וקיימות לגביה גישות שונות (ר' למשל ש' שוב IFRS בשטח (אסופת הטור השבועי 2008-2012) בעמ' 390; והשווה לעמדתה של פירמת ראית החשבון KPMG כפי שהיא מובאת בה"ש לחוו"ד חודק). יחד עם זאת, מאחר שהמבקש לא העלה בסיכומיו טענות כנגד עצם האפשרות לסווג הפרשים אלה כ"עודפים", אינני נדרשת במסגרת ההחלטה דנן לשאלה זו.