בניגוד לדוחות המאוחדים, בהם כאמור נזקפים סכומים כדוגמת ההפרשים מעסקת בזק ישירות להון העצמי של החברה, בדוחות הסולו, נזקפים סכומים אלה לדוח רווח והפסד.
מה הם "עודפים" המותרים לחלוקה?
34. הפסיקה קבעה לא אחת כי השלב הראשון בפרשנות דבר חקיקה הוא בחינה של לשון החוק. לשון החוק היא שיוצרת את מתחם הפרשנויות האפשריות שמהן על הפרשן לבחור את הפרשנות המתאימה ביותר. לא ניתן לבחור בפרשנות שאינה עולה מלשון החוק, גם אם זו מגשימה את תכלית החוק. עמד על כך בית-המשפט העליון בין היתר בע"א 7566/13 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' ז'ורבין (22.06.2015):
"בעוד שתכלית החוק מגדירה לנו מהי הפרשנות הראויה, יש לזכור כי לשון החוק היא זו שקובעת מלכתחילה את מתחם האפשרויות הפרשניות[...]".
רק כאשר לשון החוק היא עמומה או שהיא אינה מספקת תשובה ברורה לשאלה, יש מקום להידרש לפרשנות התכליתית של הוראות הסעיף.
35. כפי שהובהר לעיל, לפי מבחן הרווח, מותרת חלוקה רק כאשר היא נעשית מתוך "עודפים", המוגדרים בסעיף בהתאם לחלופה הראשונה שהיא ברירת המחדל כ-"סכומים הכלולים בהון העצמי של חברה ושמקורם ברווח הנקי שלה כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים". כלומר, המונח רווח נגזר מהמונח עודפים, והמונח "עודפים" נגזר מהרווח הנקי בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.
הצדדים נחלקו ביניהם ביחס לשאלה למה מתייחסת התיבה "לפי כללי חשבונאות מקובלים" בהגדרת העודפים: האם רק ל"רווח נקי" כטענת המבקש או למונח "עודפים" בכללותו כטענת הדירקטורים. לשיטת החברה והדירקטורים, התוצאה של פרשנותם הלשונית היא שהמונח "עודפים" הוא מונח חשבונאי, ועל-ידי שימוש במונח זה התכוון המחוקק להפנות אל הסעיף ההוני "Retained Earnings" בדוחות הכספיים של החברה.
כפי שיפורט, אני סבורה כי אין לקבל טענה זו של המשיבים, הן משום שהיא אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק; והן לאור בעיות נוספות שהיא לוקה בהן.
פרשנות המשיבים אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק
36. כזכור, לאור שינוי הסיווג החשבונאי בחברה, סווגו ההפרשים מעסקת בזק בדוח החברה כ-Retained Earnings, מונח שלגישת המשיבים יש לפרשו כ"עודפים". ואולם, גם בהנחה שכך יש לפרש את המונח (ומדובר בסוגיה השנויה במחלוקת בין הצדדים), אינני סבורה כי פרשנות המשיבים עולה בקנה אחד עם לשון החוק. זאת ממספר טעמים.
37. ראשית, המחוקק לא הסתפק בשימוש במונח עודפים או בהגדרתם על-ידי הפניה לכללי החשבונאות המקובלים, אלא הוא הגדיר מהם עודפים במובנם המשפטי. חזקה על המחוקק שלא השחית את מילותיו לריק (ר' למשל ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל (12.3.2018); בג"ץ 273/10 אלמיזרק נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (2.9.2011). אילו היה המחוקק מתכוון שהמונח "עודפים" יתפרש בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, הוא לא היה מוסיף ומגדיר מהם עודפים - סכומים הכלולים בהון העצמי של חברה ושמקורם ברווח הנקי שלה כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים; או שהיה מסתפק בהגדרה של "לרבות" על מנת לכלול גם את החלופה השנייה. העובדה שהמחוקק לא הסתפק בהגדרה של רווחים כ"עודפים" ובחר להגדיר במפורש מה הם עודפים, מעידה על כך שהמונח עודפים בחוק הוא מונח משפטי שאינו חופף בהכרח למונח החשבונאי.