פסקי דין

תנג (ת"א) 47621-07-16 אמוץ חורב נ' בי קומיוניקיישנס בע"מ - חלק 9

18 יולי 2019
הדפסה

25. השאלה המרכזית הדרושה הכרעה במסגרת בקשת האישור דנן היא האם חלוקת הדיווידנד האמורה עמדה במבחן הרווח הקבוע בחוק החברות. לצורך הכרעה בשאלה זו יהיה מקום להידרש לפרשנותו של סעיף 302 לחוק החברות ביחס למונח "עודפים", שהם ה"רווחים" הניתנים לחלוקה. יהיה מקום להבהיר האם העודפים הללו כוללים רק סכומים שמקורם ברווח הנקי בדוח הרווח והפסד – כפי שטען המבקש; או גם סכומים אחרים שבהתאם לכללי החשבונאות המקובלים ניתן לכלול ברכיב העודפים בדוחות הכספיים – כפי שטענו המשיבים. אם תתקבל פרשנותו של המבקש, יהיה מקום לבחון גם את השאלה האם ניתן להסתמך על "דוחות הסולו" של החברה כדי לבחון את קיומו של מבחן הרווח.

ככל שלאחר בחינת הסוגיות האמורות ייקבע כי לא ניתן היה להתחשב בסכום ההפרשים מעסקת בזק לצורך קיומו של "מבחן הרווח", המסקנה תהיה כי החלוקה לא עמדה במבחן הרווח ולכן המדובר בחלוקה אסורה. במקרה שכזה יהיה מקום לבחון את טענת המשיבים לפיה יש להחיל את כלל שיקול-הדעת העסקי על ההחלטה לאשר את החלוקה, וכן להידרש לשאלה מהן עילות התביעה העומדות למבקש כנגד המשיבים, והאם הוא הוכיח אותן במידה המצדיקה את אישור התביעה הייצוגית. כן יהיה מקום לבחון האם יש לדחות את בקשת האישור לאור טענת המשיבים לפיה לא נגרם לחברה נזק עקב החלוקה וכן את הטענה לפיה לדירקטורים ולבעלת השליטה עומדות ההגנות מכוח סעיפים 310-311 לחוק.

רק אם ייקבע כי החלוקה עמדה במבחן הרווח, יהיה מקום לבחון את טענות המבקש ביחס לעניין האישי של בעלת השליטה – אינטרנט זהב, בחלוקת הדיווידנד, ולבחון האם הייתה לה השפעה על החלטת דירקטוריון החברה באישור החלוקה

בסופו של דבר, אם ייקבע שהמבקש הוכיח באופן לכאורי כי קיימת עילת תביעה וכי התביעה וניהולה הן לטובת החברה, יהיה מקום לבחון את שאלת תום-ליבו, וזאת בין היתר לנוכח היותו בעל מניות בחברה שנהנה בעצמו מכספי החלוקה.

כל השאלות הללו יידונו בפירוט להלן.

האם החלוקה עמדה במבחן הרווח?
מבחן הרווח – מסגרת נורמטיבית
26. חלוקת דיווידנד מאפשרת, מעצם טיבה, הוצאה של חלק מהון החברה לידי בעלי-מניותיה. ככזו, עלולה החלוקה הזו לפגוע בכרית הביטחון של הנושים, שמבקשים לוודא כי בכל מקרה יהיו בידי החברה די משאבים כדי להשיב להם את חובם בהגיע מועד פירעונו. אולם למרות האמור, חלוקת דיווידנד איננה אסורה והיא אף רצויה. הזכות לקבל דיווידנד היא אחת מהזכויות המהותיות הצמודות לכל מניה, היא מאפשרת לבעלי המניות ליהנות מהשקעתם בחברה. לכן ככלל חלוקת דיווידנד עולה בקנה אחד עם תכלית החברה המסחרית (ר' א' חביב-סגל, דיני חברות עמ' 81, 98 (כרך ב, 2004)).

עמוד הקודם1...89
10...37עמוד הבא