מאחר שכללי החשבונאות המקובלים אינם מגדירים את המונח "עודפים" ואינם קובעים מהם הסכומים שייכללו בו, אין זה סביר לקבוע כי המחוקק התכוון שהמונח "עודפים" יוגדר בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים וכי הסכומים הניתנים לחלוקה ייגזרו ישירות מהסעיף ההוני.
42. שנית, טענות המשיבים לפיהן כוונת המחוקק הייתה כי הסכומים הניתנים לחלוקה ייגזרו מהעודפים בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, אף עומדת בסתירה לטענות אחרות שלהם ושל המומחים מטעמם.
החברה טענה שהמחוקק ביקש להבחין בין סעיפי ההון העצמי ולא בין עודפים שמקורם ברווח הנקי ועודפים שאין מקורם ברווח הנקי (ר' למשל סעיף 26(א) לסיכומי החברה). אולם בה בעת הוסיפה החברה וטענה כי לא כל סכום שנותב לעודפים, יהיה מקורו אשר יהיה, מותר בחלוקה, אלא רק סכומים המהווים "רווח כלכלי אמיתי" אשר ניתן על-פי כללי החשבונאות המקובלים לזקוף אותם לסעיף העודפים של החברה (ר' למשל סע' 28 לסיכומי החברה).
43. גם מחוות-דעת חודק עולה כי הכותב מכיר בכך שלא כל הסכומים שנזקפים לעודפים הם סכומים שראויים ושניתנים לחלוקה, והוא אף אינו טוען כי זהו המקרה השכיח – להיפך (ר' למשל סעיף 7.13.2 לחוות-דעת ו). לשיטתו של עו"ד חודק, ההפרשים מעסקת בזק הם מקרה חריג בו נוצר ערך כלכלי אמיתי לחברה ולמרות זאת הסכום נזקף ישירות להון.
כך הוא כותב למשל בסעיף 10.5 לחוות-דעתו:
"מצב של מכירת מניות בחברה בת (ללא איבוד שליטה), כפי שהתרחש בנסיבותיה של ביקום, הינו מקרה שאינו שכיח במישור החשבונאי [...] כמפורט לעיל, המצבים החשבונאיים השכיחים בהם השינוי נזקף ישירות לעודפים, אינם מגלמים רווח אמיתי, אלא סיווג גרידא בסעיפי ההון. אנו סבורים כי מקרה חריג זה ייצר ערך כלכלי אמיתי לחברה, ובהתאם לכך יש לאפשר את חלוקת הרווח הנצבר."
כלומר לשיטתו של עו"ד חודק, הסיווג של עסקת בזק ושל ההפרשים שהתקבלו כתוצאה ממנה, נובע מנסיבותיה המיוחדות של העסקה, ומכך שההפרשים בעסקה זו אכן מגלמים, לשיטתו, ערך כלכלי אמיתי לחברה.
44. גם מחקירתו הנגדית של פרופ' עדן עולה הבעייתיות בקביעה לפיה הסכומים המותרים לחלוקה הם הסכומים הנזקפים לעודפים במאזן. זאת מאחר שכעולה מהחקירה, מכיר פרופ' עדן בכך שיכולים להיזקף לעודפים גם סכומים שאינם ראויים לחלוקה. כך, פרופ' עדן העיד כי לשיטתו, מכירה שבה נוצרו הפרשים בין שווי המכירה לשווי המאזני, בדומה להפרשים מעסקת בזק, יוצרת רווח כלכלי. אולם רכישה של מניות במחיר שוק אינה מייצרת רווח או הפסד כלכלי. יחד עם זאת, לשיטתו, מאחר ונדרשת עקביות בחשבונאות, בשני המקרים ירשמו הסכומים תחת יתרת העודפים ויהיו ניתנים לחלוקה (פ' 6.1.2019, עמ' 121-122).