מסקנה דומה עולה גם ממאמר שנכתב על-ידי פרופ' עדן, המומחה מטעם המשיבים, יחד עם רו"ח חיים אסייג, הנוגע להבדלים בין התקינה הישראלית לתקני ה-IFRS:
"אחת מהאבחנות המשמעותיות ביותר בין שתי התפישות נוגעת לטיפול החשבונאי הנדרש בעת שינויים בשיעורי ההחזקה (ללא איבוד שליטה). בהתאם לתפישת הישות האחת, ירידה בשיעור ההחזקה בחברת-בת כתוצאה ממכירה ישירה של מניות או מהנפקת מניות בחברת-הבת, שאינה מלווה באיבוד שליטה, מייצגת עיסקה עם בעלי הזכויות שאינן מקנות שליטה שהם, אליבא דתפישת הישות האחת, בעלי מניות לכל דבר ועניין. לפיכך יש לטפל בה במישור ההוני (בדומה להנפקת מניות)." ("התקינה החשבונאית הישראלית נותרה בעינה לצד ה-IFRS ולהבדלים ביניהן יש השלכות משמעותיות", ניתן למצוא את המאמר באתר לשכת רואי החשבון בישראל (27.11.2018)).
73. פרופ' עדן אישר את הדברים הללו גם בעדותו בה הוא השיב כי:
"אכן בראיה של מאזן מאוחד, עסקאות בין בעלת השליטה לבין בעלי מניות חיצוניים רואים אותם בקונטקסט של מאזן מאוחד לפי ה-IFRS10 כעסקאות מימון" (פ' 6.1.2019, ע' 127, ש' 15-17).
פרופ' עדן עצמו אף אישר בחקירתו הנגדית כי ההפרשים מעסקת בזק אינם מהווים רווח מכל סוג בדוחות המאוחדים. לשיטתו הסיבה לכך שיש להתיר את חלוקת ההפרשים מעסקת בזק היא כי את מבחן הרווח יש לבחון לאור דוח הסולו:
"כב' השופטת: אבל השאלה, הם [ההפרשים מעסקת בזק – ר.ר.] לא מהווים רווח משום סוג בדוחות המאוחדים של הקבוצה.
העד פרופ' עדן: הם לא מהווים רווח. בדוחות המאוחדים הם לא נרשמים כרווח מכל סוג" (פ' 6.1.2019, ע' 100, ש' 5-8, ההדגשה היא שלי, ר.ר.).
74. ההפרשים מעסקת בזק הם אם כן תוצר של עסקה מימונית ואינם מהווים רווח מנקודת המבט של הדוח המאוחד. כפי שיובהר להלן, דוח זה הוא הדוח עליו יש להתבסס לצורך מבחן הרווח. המחוקק הפנה לכללי החשבונאות המקובלים בהתייחס למבחן הרווח. כללים אלה אינם רואים בהפרשים שנוצרו מעסקת בזק כרווחים, ולכן יש לפרש את החוק בהתאם בהתייחס למבחן הרווח, ולקבוע כי הפרשים אלה אינם רווחים שעומדים במבחן זה.
75. סיכום ביניים – רווחים הניתנים לחלוקה הם נגזרת של ה"עודפים" כפי שהם מוגדרים בחוק החברות; שהם עצמם נגזרת של הרווח הנקי החשבונאי. בהתאם לפרשנות הלשונית והתכליתית של הדין, יש לקבוע כי "רווח נקי חשבונאי" הוא הרווח כפי שהוא מחושב בדוח רווח והפסד של החברה. מכאן כי לצורך מבחן הרווח אין כל משמעות לשאלה האם לחברה נוצר רווח תזרימי או רווח כלכלי "אמיתי". מכל מקום, כללי ה-IFRS שהם כללי החשבונאות המקובלים החלים על בי-קום, אינם רואים בהפרשים הנוצרים מעסקאות בין החברה האם לחברה הבת שכתוצאה מהם אין שינוי בשליטה, כרווח מכל סוג.