מהם הדוחות הרלוונטיים לצורך מבחן הרווח?
76. כפי שצוין לעיל, לגישת המשיבים, אף אם יש לקבל את פרשנות המבקש ביחס למבחן הרווח, הרי שלפי "דו"ח הסולו" של החברה, ההפרש מהמכירה עומד במבחן זה גם לגישתו של המבקש. לכן מדובר בסכום שניתן היה לחלקו בלא לקבל את אישור בית-המשפט לכך. לטענתם, החוק אינו קובע על סמך איזה דוח יש לבחון את הרווח הנקי של החברה. לכן ניתן להסתמך גם על דוח הסולו שערוך לפי כללי חשבונאות מקובלים.
אני סבורה כי כאשר המדובר בחברה המדווחת לפי כללי ה-IFRS והמהווה חלק מקבוצת חברות, הדוחות על-פיהם יש לבחון את מבחן הרווח הם הדוחות המאוחדים – בהיותם הדוחות המחייבים של חברה השולטת בחברה אחרת.
77. לפני שנכנסו לתוקף כללי ה-IFRS, הסדיר תקן IAS 27 את התקינה החשבונאית גם בנוגע לדוחות מאוחדים וגם בנוגע לדוחות סולו. כאשר תקן IFRS 10 נכנס לתוקף, נקבעה בו החובה לערוך דוחות מאוחדים בחברות ששולטות החברות אחרות. IAS 27 אומנם המשיך לחול לצד תקן IFRS 10 אך לא ככלל מחייב אלא כאפשרות הניתנת לחברה לערוך, בנוסף לדוח המאוחד, גם דוחות סולו. כלומר, בהתאם למצב היום, דוחות מאוחדים הם עניין שבחובה, בעוד שלפי כללי החשבונאות החלים על החברה היא "רשאית לערוך גם דוחות סולו" (סע' 50 לסיכומי החברה, ההדגשה היא שלי, ר.ר.).
המחוקק הפנה לדוחות הכספיים של החברה. הפרשנות לפיה הוא הפנה לדוחות המאוחדים שהם הדוחות המחייבים את החברה ולא לדוח הנפרד והאופציונלי היא פרשנות סבירה יותר, שיש לטעמי לקבלה. לכן, גם אם כאשר נבחנים רווחי החברה בנפרד, התוצאה היא כי היא עומדת לכאורה במבחן הרווח, אין לכך משמעות. הכללים החשבונאיים הרלוונטיים אליהם מפנה החוק, רואים במקרה דנן את קבוצת החברות כישות אחת, ולכן יש לבחון את שאלת העמידה במבחן הרווח בהתייחס לישות האחת הזו, קרי בהתאם לדוחות המאוחדים.
78. הפרשנות האמורה עולה בקנה אחד עם תכליתו של מבחן הרווח. הפרשנות לה טוענים המשיבים מביאה לתוצאה שלפיה יחול דין שונה על חברות שהחליטו מטעמיהן שלהן להוסיף גם "דוח סולו" על הדוחות המאוחדים לבין חברות שבחרו לא לעשות כן. מנגד, הפרשנות לה טוען המבקש יוצרת אחידות בין שני סוגי החברות הללו ולא מבחינה ביניהן רק בהתאם לשאלה אם החברה מצאה לנכון לערוך גם דוח סולו אם לאו.
מעבר לכך, כעולה מחקירות המומחים מטעם הצדדים, כשחברה עורכת דוחות סולו היא יכולה לערוך אותם בשלוש שיטות שונות כדי למדוד את ההשקעה שלה בחברה בת. בכל שיטה כזו יוצג רווח אחר (חקירתו הנגדית של ד"ר רונן, פ' 6.1.2019, עמ' 42, ש' 15-19; חקירתו הנגדית של פרופ' עדן, בעמ' 132, ש' 9-22). כפי שציינתי גם לעיל, כאשר יש שתי פרשנויות אפשריות למבחן הרווח, יש להעדיף את הפרשנות שאינה מאפשרת לחברה שיקול-דעת לבחור איך להציג את הרווח שלה (בהיותו מבחן אובייקטיבי). קביעה לפיה הדוחות המאוחדים הם הדוחות המחייבים, מצמצמת את מרחב שיקול-הדעת הנתון לדירקטורים בהקשר זה.