לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם נחה דעתי כי רש"ת הוכיחה את טענותיה אלו ברמה המצדיקה הטלת אחריות על מנרב בגין הנזק בעקבותיו הושת עליה החיוב, ולפיכך חיוב זה היה מוצדק. אבהיר להלן את טעמיי:
א. כעולה מדרישת התשלום שהגישה מנרב סופקו לה ע"י שפיר פרטי הכלי ההנדסי שברשותה לרבות מספרו והיום והשעה המדויקת שבה נכנס לשטח שבו הוצבו המחסומים. במסגרת ההודעה על תביעה מיתממת מנרב וטוענת כי לא נאמר במכתב כי הוסרו המחסומים, על-ידי מי , מי השיב את המחסומים למצבם המקורי ו"מי הקנה לשפיר את הזכות לחסום את אתר העבודה שלנו ולגבות כספים בכניסה לשער" (בתרגום חופשי). מנרב לא הכחישה במסגרת ההודעה על תביעה כי אותו נהג בכלי ההנדסי הספציפי היה במקום או נכנס למקום מבלי ששפיר נאלצה להסיר את המחסומים ודי לי בכך.
ב. התיאור של רש"ת לפיו מס' 2-3 להודעה על תביעה עולה כי היה תיאום בין שפיר למנרב בכל הנוגע למתן גישה וכי הכשל בתיאום הזה הוא שהביא לעלות – מדוייק. מנרב צודקת בכך שמסיכום הישיבה עולה כי התיאום בין מנרב לשפיר היה על מנת לאפשר למנרב גישה לביצוע עבודה באיזורים שבהם עבדה שפיר (ולא ההיפך כפי שרש"ת מצידה). לעובדה זו משמעות בכל הנוגע לטענת רש"ת בסיכומים לפיה מנרב בתור קבלן ממונה באזור הייתה צריכה לאפשר גישה לשפיר ומשכשלה לעשות זאת עליה לשאת בעלות הזזת המחסומים (והפניית רש"ת בהקשר זה להוראת סעיף b.4.e ל-SOW שקובע כי בתכולת העבודות של הקבלן הממונה כלולות כל המטלות הנדרשות לצורך אספקת הגישה לאתר העבודות לקבלנים אחרים). מנרב טוענת כי בגלל שהמחסומים ניצבו בכניסה לאזור שבשליטתה של שפיר, מחוץ לתחום אחריותה של מנרב אז על שפיר היה לשאת באחריות הכוללת לתיאום (ס' 879 לסיכומי התשובה מטעם מנרב). טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם סעיף b.3 ל-SOW שם הוטלה על מנרב אחריות לתיאום עבודותיה גם מול קבלנים הנמצאים מחוץ למתחם הטרמינל האווירי:
"All Airside Terminal Contractors will coordinate and schedule their work with the work of all other contractors working within and outside of the airside terminal building to ensure timely and efficient completion of the project"
וראו גם בהקשר זה סעיפיםb.3.a ו- B.3.B ל- SOW.
לאור כל האמור לעיל, המחלוקת בנוגע לחיוב זה מוכרעת לטובת רש"ת.
820/1 CRN– הפחתת סכום של 7,045 ₪ בגין ניקוי שנדרש למסוע של חברת שינדלר