רש"ת מצידה טוענת כי הסעיף קובע כי כל סוג של כשל או מחסור בחשמל לא יהווה בסיס לתביעה כלשהי מצד הקבלן כלפיה, לא בגין זמן ולא בגין עלות, כשעל הקבלן מוטלת האחריות להבטיח שבכל העת נמצא באתר גנרטור בכוננות על מנת להבטיח אספקת חשמל סדירה בכל מקרה של כשל או מחסור באספקת החשמל לאתר .
מקובלת עליי פרשנות רש"ת לסעיף כפוטר אותה מאחריות לקשת רחבה של כשלים באספקת החשמל לאתר. כל כשל (""failure) באספקת החשמל מכל סוג ("of any kind") נאמר בסעיף ואין לי שום סיבה להניח שכוונת הצדדים הייתה רק לכשל נקודתי וצפוי באספקת החשמל, כמו במקרה של תקלה נקודתית או של טיפול בתחזוקה ברשת החשמל, כפי שטוענת מנרב. מדובר בסייגים שמנרב מנסה לקרוא אל תוך הוראות הסעיף שפשוט אינם כתובים בו. הוראת הסעיף גם לא מסייגות את הפטור מאחריות רק לכשלים באספקת החשמל שמנרב או קבלן סביר יכול היה לצפות (כפי שטוענת מנרב בס' 217 בסיכומיה). כשל באספקת חשמל יכול להיגרם כתוצאה מאירועים שכיחים יותר (כמו מזג אויר סוער) או פחות ( לדוגמא התחשמלות של ציפור גדולה) אך גם משלל גורמים שלא ניתן לצפותם מראש (כדוגמת מתקפת האקרים על מחשוב מרוחק הקשור למערכת החשמל) והפטור מאחריות של הקבלן בעניין זה לא סויג בכל הנוגע לסבירות גרם הכשל. יש להניח כי מתוך הנחת הבסיס לפיה לא ניתן לצפות או להיערך לכל כשל באספקת החשמל לצורך מניעתו מראש חוייבה מנרב לדאוג להימצאות גנרטורים במסגרת אותו סעיף ממש.
הצד השני של המטבע הוא שלא ניתן לקרוא לתוך הוראות הסעיף וגדרי הפטור כשל באספקת חשמל שנובע מהתנהגות מכוונת של רש"ת. לא יעלה על הדעת כי רש"ת תפעל, באמצעות מי מטעמה, באופן מכוון, למניעת אספקת החשמל - ותבקש לחסות תחת הוראות הפטור. המונח כשל (failure) באספקת החשמל אינו יכול לסבול פרשנות של פעולה מכוונת להפסקת חשמל הנגרמת ע"י רש"ת או גורם המצוי תחת אחריותה.
מטעם זה נטייתי הראשונית הייתה לראות את דרישת מנרב כדרישה מוצדקת. טענת מנרב לפיה הכשל באספקת החשמל נגרם בעקבות אירוע "שבו עובדי רש"ת ניהלו את מאבקם על גבה של מנרב, ובוודאי שמנרב אינה צריכה לשאת בעלויות החריגות שנגרמו לה עקב מאבק זה בין רש"ת לעובדיה" (ס' 214 לסיכומי מנרב) היא טענה שובת לב. ברם, הדברים מעט יותר מורכבים. רש"ת הסבירה בסיכומיה כי אותם שיבושים באספקת החשמל שנגרמו ע"י עובדיה ( כאמור מספר פעמים למספר שעות) נבעו מעיצומים שעובדי רש"ת נקטו באותם ימים, כחלק משביתה לא חוקית שהם פתחו בה ושלא הייתה לרש"ת כל חלק בה, לא הייתה בשליטתה ולא הייתה באפשרותה למנוע אותה (ס' 553-556 לסיכומיה). רש"ת הסבירה כי פעולות אלו לא אושרו על ידה ולא היו פעולות שנעשו כחלק מתפקידם של עובדיה אלא מחוץ לתפקידם ולטובת מטרותיהם האישיות. ככאלו, היא אינה חבה באחריות שילוחית בגינם מחמת יחסי עובד ומעביד זאת לאור הוראת סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שקובעת כי:
"(א) לעניין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו-
אם הרשה או אשרר את המעשה.
אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו.
(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה, אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לעניין המעביד".