לסיכומו של פרק זה – המחלוקת המשפטית מוכרעת לטובת מנרב.
230RCCO#- המחלוקת הוגדרה כ"עיטוף שטיחים בניילון. מנרב טוענת כי היה צורך בכך בשל פקודת האצה של רש"ת, רש"ת טוענת שלא הייתה פקודת האצה, וגם שלא ניתנה הוראה להשתמש בניילונים". הצדדים הסכימו כי מדובר במחלוקת עובדתית, שלא מעוררת סוגיה שבמקצועיות ומקומה להתברר בבית המשפט.
אין מחלוקת כי כחלק מעבודות בניית הטרמינל, נדרשה מנרב להתקין שטיחים בקונקורסים. לטענתה, מבחינה מקצועית היה צריך לבצע את מלאכת התקנת השטיחים סמוך למסירת המבנה על מנת שהשטיחים לא יפגעו מעבודות הבינוי המתבצעות באתר וכך תכננה את ביצוע העבודה בלוח הזמנים שהגישה לרש"ת ושאושר על ידה. מנרב טוענת כי בניגוד ללוח הזמנים שהוגש ואושר דרשה רש"ת, בהוראת שינוי CRN 553/1 שניתנה ביום 15.1.14 כי הקונקורסים ימסרו באופן מלא, כולל השטיחים, וזאת עוד בטרם יסתיימו עבודות הבינוי בחנויות ע"י קבלני הזכיינים שאינם תחת אחריותה של מנרב. משהתריעה מנרב כי עלול להיגרם נזק לשטיחים מקבלנים אחרים, הטילה רש"ת עליה את האחריות להגן מראש על השטיחים מפני הנזקים הצפויים. בלית ברירה התקינה מנרב ניילונים להגנה על השטיחים. מנרב הגישה ביום 18.2.14 לרש"ת את הדרישה לתשלום נושא דיוננו בגין עלויות הניילונים וההתקנה; חברת הניהול דחתה את הדרישה ביום 16.3.2004 (מכתב הדחייה צורף כנספח 3ג לסיכומי מנרב) ובעקבות זאת הגישה מנרב הודעה על תביעה (NOC) ביום 12.7.2004 (צורפה כנספח 3ד' לסיכומי מנרב).
לטענת רש"ת יש לדחות תביעה זו של מנרב על הסף משום שבמסגרת פקודת שינויים 144 שנחתמה ביום 4.8.2005 ויתרה מנרב על דרישתה לפיצוי בגין עבודתה זו. בנוסף, לגישתה יש לדחות הטענות גם לגופן הן משום שעלות ההגנה על השטחים הינה חלק בלתי נפרד מהתשלום שמנרב קיבלה בגין רכיב זה והן משום שאותה "האצה" או הוראה לשינוי סדר העבודות לה מכוונת מנרב – לא הייתה ולא נבראה.
אבחן תחילה טענת רש"ת לויתור מצד מנרב על רכיב תביעה זו, שכן אם זו תתקבל יתייתר הצורך בבחינה האם הייתה כלל קיימת זכאות למנרב לפיצוי בגין עבודתה והאם כלולה היא במסגרת התכולה החוזית אם לאו.
אין מחלוקת כי ביום 12.7.2004 מנרב לא השלימה עם דחיית דרישתה לפיצוי בגין עלויות ההגנה על השטיחים לפי הדרישה אותה הגישה ביום 18.2.14 וכי במסגרת ההודעה על תביעה אותה הגישה התייחסה לנימוקי חברת הניהול שדחתה דרישתה זו .