60. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה, לגבי רכיב הקצאת המניות להידחות. ננמק את קביעתנו בנדון.
61. בתכנית המניות המוגבלת (נ/13), החלה על העובד, אליה הפנתה הנתבעת בכתב ההגנה, בתצהירה ובסיכומיה, נקבע לאמור:
Vesting1.3
...
b) Vesting shall cease upon the date Grantee's Continuous Service terminates for any reason, unless otherwise determined by the Board or the Committee in its sole discretion.
Forfeiture1.4
If Grantee's Continuous Service terminates for any reason, all Restricted Stock Units which are then unvested shall, unless otherwise determined by the Committee in its sole discretion' be cancelled and the Company shall thereupon have no further obligation thereunder…"
62. יאמר כבר עתה, כי כל שטען התובע בעניין זה הן בכתב התביעה והן בתצהירו, כי קופח על יד הנתבעת – טענה כוללנית וסתמית. ולגופו של עניין.
63. תוכנית המניות אשר חלה על התובע, קובעת כאמור, במפורש (בלשון חופשית), כי תנאי הזכאות למימוש יחידות המניות המוגבלות הוא בקיומו של שירות בין המקבל (התובע) לבין החברה (הנתבעת), שכן אם השירות יפסיק להתקיים, מכל סיבה שהיא, קודם מועד ההבשלה, תבוטלנה המניות אשר טרם הבשילו באותו מועד. זאת, אלא אם יקבע אחרת על ידי הועדה או הדירקטוריון.
64. טענת הנתבעת שלפיה, חבילת המניות מבשילה תוך 3 שנים לא נסתרה (ע' 37 ש' 17). אמנם גב' זהבי לא זכרה מתי נמסרה לתובע ההודעה על הקצאת המניות (ע' 37 ש' 24-25), אך דומה כי אין מחלוקת שזו הוקצתה לתובע (ע' 38 ש' 10-12; נ/13) על סמך התוכנית המוגבלת, שכן אחרת, לא זו בלבד שהתובע לא היה יודע על פעימות ההקצאה, אלא שלא היה מקום לברר כלל את תביעתו ברכיב זה. מכל מקום, הטענות שעלו לראשונה בחקירתה הנגדית של גב' זהבי, לגבי המועד שבו נמסר לתובע כתב המניות, חובות הגילוי ובכלל זה האם התובע קרא את כתב המניות והאם ידע על הוראות ההפקעה וכיוצ"ב (ע' 37-38; ע' 42 ש' 1-13), מהוות הרחבת חזית אסורה. שכן התובע לא טען דבר בעניין זה – לא בכתב התביעה ואף לא בתצהירו. הדברים נכונים גם לגבי טענת ב"כ התובע בסיכומיו על פה, שלפיה, "המעבידה עצמה הציעה חוזה עבודה תחת כובע אחר שאינו ביחסי עובד מעביד לשלם את הבונוס...כיצד הציעה לתובע את אותה חבילת מניות כיועץ חיצוני?" (ע' 41 ש' 23-25). הדברים מקבלים משנה תוקף עת התובע לא התייחס בכתבי טענותיו לסעיף 1 בתוכנית המניות המוגבלת. כידוע, כתבי הטענות של הצדדים תוחמים את המחלוקת בין הצדדים ומגבשים את חזית הדיון. הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון. ראה: ע"ע (ארצי) 60875-02-17 עוז שבת –מדינת ישראל (מיום 29.4.2019)(להלן- עוז שבת); ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח (3) 105 (2004).