69. משכך, טענת התובע כי קופח על ידי הנתבעת לא הוכחה והיא נדחית על ידינו.
70. למעלה מהנדרש נציין, כי במסגרת דיון ההוכחות, ביקש בית הדין לברר, אגב שאלות שנשאלו במהלך הדיון, האם קיימת מניעה לפטר את התובע בסמוך לאותה הבשלה, שכן יוצא אפוא, כי השליטה נותרת בידי הנתבעת. בעניין זה השיבה גב' זהבי, תוך שב"כ הנתבעת טוען כי מדובר בהרחבת חזית לה הוא מתנגד, כי "במקרה הזה וגם במקרים של אנשים בכירים כמו אליק, אנחנו מנסים לבוא לקראתם שבא ואומר אנחנו מאפשרים לך להיות בקשר יעוץ, מתוך מקום טוב היותר והפיטורים נעשו בתהליך שבאמת אם נזדקק לשאלה כזאת או אחרת אנחנו רוצים להתייעץ עם אליק וזה מאפשר לו ליהנות מאותם מניות. הכוונה היתה להטיב" ( ע' 38 ש' 13-23).
71. בשורת פסקי דין שנתנו בעשור הקודם, אגב פיטורי עובד, טרם מימוש אופציה, נקבע, כי "סמיכות זמנים, כשלעצמה, אינה מספיקה כדי להוכיח כוונות של הנתבעת"; ואין לקבוע קיומה של חזקה המעבירה את נטל ההוכחה אל הנתבעת שפיטורי התובע נעשו שלא בתום לב ושלא כדין. ראה: עניין פולבוי, שם פיטורי העובד היו 4 חודשים טרם המימוש; עב (ת"א) 32989/96 הררי – UNIC View Ltd (מיום 24.11.2003). בעע (ארצי) 93/07 גיורא ארבל – נ.א.ס.ס. נוירומסקולר אלקטריקל סטימיולשין סיסטמס בע"מ (מיום 19.11.2008) נקבע, כי בית הדין האזורי לא שוכנע כי הפיטורים, על רקע צמצומים בחברה ואי שביעות רצון מהתנהלותו של העובד, בוצעו על מנת להתחמק מזכאותו למימוש אופציות, אשר מועד מימושן היה כחודש לאחר הפיטורים. שכן, העסקתו של העובד לא היתה תלויה במועד מימוש האופציה, זאת בשים לב לתוכנית האופציה המתייחסת באופן ספציפי למקרה של פיטורים. עוד ראה: עע 182/07 מיקרוסופט ישראל בע"מ – רוני גרושקה (מיום 21.8.2007).
72. כאמור, בענייננו לא נטען בכתבי הטענות וממילא לא הוכח, כי פיטורי התובע נבעו מרצונה של החברה לשלול את זכותו למימוש הקצאת המניות בשלהי חודש יוני 2013. מכל מקום, ובשים לב לכללם של דברים, התרשמנו כי המניע לפיטורי התובע לא נבע בשל רצונה של הנתבעת לשלול ממנו, וליתר דיוק, למנוע ממנו לממש את המניות כשלושה חודשים לאחר תום העסקתו.
בונוס
73. לטענת התובע, מדובר על בונוס של שנים קודמות, כך שאין ספק שמגיע לו לקבל את הבונוס. בהקשר זה טען התובע, כי בונוס ניתן רק במקרה של עמידה ב- 95% מהיעדים של החטיבה הביטחונית וגם ב- 95% מיעדי החברה כולה, אלא שלפי טענת הנתבעת, שאין לה בסיס, החטיבה הביטחונית לא עמדה ביעדים שלה ומשום כך לא חולק בונוס לשנת 2015. עוד טוען התובע, כי היעדים שבהם היה אמור לעמוד כדי לקבל בונוס על שנת 2014 נכללו עד 31.1.2015, כלומר הרבה זמן לפני שבכלל דובר עמו על שימוע ועל המשך עבודתו בחברה. בכל אופן הוא עמד ביעדים שהוצבו לו ואפילו מעבר לכך, אך הנתבעת הפרה את חובתה לתת לו בונוס. לבסוף טוען התובע, כי בתחילה הודיעה הנתבעת כי לא יינתן בונוס עבור שנת 2015 משום שלא נעשה עדיין חישוב וכי רק בחודש מרץ 2016 יעשה חישוב.