113. טרם נפנה לבחון את הסוגיה שבפנינו, נעיר תחילה, כפי שטען ב"כ הנתבעת בצדק במהלך דיון ההוכחות (ע' 32 ש' 4-5), כי התובע מיקד את תביעתו לגמול שעות נוספות בעד שעות נוספות אותן ביצע לשיטתו בחו"ל. משכך, טענותיו של התובע בחקירתו הנגדית, שלפיהן היה זמין בארץ, בשעות אחה"צ והערב, לטלפונים של לקוחות מחו"ל (ע' 7 ש' 23-25, 31-32, ע' 8 ש' 20-22; ראה גם דבריו של מר נקלנבאום בע' 14 ש' 31-33; ע' 15 ש' 1-7), אינן מעלות ואינן מורידות בענייננו, שכן ממילא התובע קיבל גמול חודשי בעד העסקה בשעות נוספות, לרבות בעד זמינותו. מכל מקום, לנוכח האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום, זמינות עובד לאחר שעות עבודה בין למנהליו ובין ללקוחות המעסיק מעוררת שאלת כבדת משקל, שיש להותירה לעת מצוא. ראה: ד"ר חני אופק גנדלר "'ענוחה' – בין עבודה למנוחה בעידן הדיגיטלי" עיוני משפט מ 5 (2017)). לעניין שעות עבודתו בחו"ל:
114. ראשית, דרישתו של התובע לקבל גמול שעות נוספות בעד עבודתו בחו"ל, מקפלת בתוכה דרישה לקבלת גמול שעות נוספות בגין השעות העודפות שביצע לטענתו בימים בהם עבד בחו"ל (להלן - שעות עודפות חו"ל). שכן אין חולק, כי שולם לו שכרו בעד מסגרת השעות היומית הרגילה (נ/16; נ/17). עם זאת, התרשמנו, כי דפוס העבודה אל מול התשלום בפועל בגינו, על רקע דוחות הנוכחות ותלושי השכר, לא קיפח את התובע במכלול ענייני שעות העבודה, בהתאם לדוחות הנוכחות. בפרט שהתובע החסיר שעות לא מעטות במהלך תקופת העבודה, מזה, ועבד בשעון גמיש, מזה.
115. שנית, מדובר על תביעה בסכום עתק, הנעדרת פירוט, על סמך הנחה אשר אותה אנו מתקשים לקבל, שלפיה התובע עבד לפחות 12 שעות בכל יום במהלך עבודתו בחו"ל. ברם, הלכה פסוקה היא, כי אין בהוראת תיקון 24 לחוק הגנת השכר כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה בנוגע לשעות עבודה ומהצגת תחשיב, ולו על דרך האומדנא על יסוד גרסתו. ראה: ע"ע (ארצי) 24946-09-14 ריאן זינאת – אי אס אס אשמורת בע"מ (מיום 4.8.2016). בכך התעלם התובע גם מזמני מנוחה, מסופי שבוע (ע' 9 ש' 7-11) בהם התובע היה חופשי לבצע את ענייניו הפרטיים ו/או לא היה זכאי לשכר בגינם. מר נקלנבאום הבהיר בחקירתו הנגדית, כי בדרך כלל העובדים ששהו בחו"ל בימי מנוחה נחו בימים אלה, למעט נסיבות חברתיות לשמירת קשר עם הלקוח (ע' 17 ש' 9-14; ש' 28-31). כך ובנוסף, התובע טען בתצהירו כי אמנם שהה בחו"ל 346 יום, אך הנתבעת טענה מנגד, על פי דיווחי התובע עצמו במערכת החברה, כי התובע שהה בחו"ל 296 ימים בלבד. זאת ועוד, התובע תבע שעות נוספות גם לגבי ימים בהם שהה בחופשה, כך לדוגמא בחודש ינואר 2012 (ע' 45 ש' 5-7), וכן התעלם מימי מנוחה על חשבון החברה (שם, ש' 8-10).