38. הלכה פסוקה היא, כי חובת השימוע אינה מוחלטת. אין מדובר ב"טקס" שיש לקיימו כדי לצאת לידי חובה. מדובר בהליך אשר נועד לבחון את ההצדקה העניינית במהלך הפיטורים. כאשר מדובר בנסיבות שבהן מעשה הפיטורים הינו בלתי נמנע, כי אז ניתן לצמצם את חובת השימוע, ובמידת הצורך להתאימה לנסיבות העניין. ראה: ע"ע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שלומי תורג'מן (מיום 3.3.2009); ע"ע 1268/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ – רחל כהן, פד"ע ל"ט 71. במקרה של פיטורי צמצום או פיטורי התייעלות, חובת השימוע היא מוגבלת ועל כל פנים, גם אם נפל פגם באי מתן זכות שימוע, הרי מכוח עקרון הבטלות היחסית, לא בכל מקרה יבטל בית הדין את הפיטורים שנעשו או יפסוק פיצוי כספי על כך. ראה: עע (ארצי)659/07 צים חב' השייט הישראלית בע"מ נ' אורי לוי (מיום 17.5.2009).
39. מכל מקום, לא מצאנו בענייננו כי נפל פגם בהליכי השימוע, ברי לא פגם היורד לשורשו של עניין; התובע לא הוכיח כי פוטר על ידי הנתבעת בחוסר תום לב; ומכל מקום לא התרשמנו כי דבק חוסר תום לב בהתנהלותה של הנתבעת כלפיו.
40. יוער, כי עדותו של מר כהן אשר נשמעה בפנינו כשלושה חודשים לאחר עדותו של התובע היתה מגמתית, שכן נטען על ידו, כבר בתחילת חקירתו הנגדית, ביוזמתו, כי נכתב בתצהירו אודות פיטורי התובע, הגם שאין כל זכר לכך בתצהירו (ע' 22 ש' 3-4; ש' 17-31; ע' 23 ש' 1-2).
41. אשר על כן, תביעתו של התובע לקבל פיצוי עבור שימוע שלא בתום לב ופיטורין שלא כדין, להידחות.
מועד פיטורי התובע
42. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת מהותית הנוגעת למועד פיטורי התובע.
43. לטענת התובע, הנתבעת החלה להתנהל עמו "לפי הספר" ולהקפיד על כל דבר – התנהלות חסר תום לב ופוגענית, אשר בעטיה החל לסבול מבעיות רפואיות ולפיכך יצא בחודשים מרץ –אפריל לחופשת מחלה לצרכי טיפול והשגחה רפואית; כאשר צורפו על ידו אישורי מחלה לתקופה שבין יום 13.3.2016 לבין יום 27.4.2016 (ת/4). התובע מוסיף וטוען, כי הנתבעת פיטרה אותו במהלך תקופת מחלתו ולמרות שהיה חולה, דבר שיש בו כדי להעיד כאלף עדים על חוסר תום לבה של הנתבעת. לכך מצטרפת העובדה שהנתבעת לא הסבירה בכנות ובאופן אמיתי, מדוע היא בחרה לפטר דווקא אותו ומדוע הוא פחות טוב מאחרים.
44. בזיקה לכך טען התובע שניים. ראשית, כי אם אכן לא היה עובד טוב עבור הנתבעת, מדוע הציעה לו לחתום על הסכם ייעוץ, דבר שיש בו כדי להעיד כי ביקשה לקפח את זכויותיו והפקת מירב הרווחים ממנו לטובתה בלבד. שנית, כי הגופים שהיו תחת פיקוחו וניהולו, כלומר מנהלי הפרויקטים וגוף המהנדסים, נשארו כפי שהם גם בשינוי המבני והארגוני שנעשה. אולם בכל זאת, הנתבעת החליטה לפטר אותו בטענה שהוא לא מתאים למבנה הארגוני החדש, שממילא גם עליו נאמר שהוא עדיין לא סגור. בהמשך טוען התובע, כי סיים את עבודתו בסוף חודש אפריל 2016 ומגיעים לו מהנתבעת שכר עבודה עבור חודשים מרץ ואפריל 2016, וכן חלף הודעה מוקדמת עבור שני חודשי עבודה עבור חודשים מאי ויוני 2016, בסך כולל של 168,000 ₪, אך הנתבעת שילמה לו עד כה 140,000 ₪ בלבד.