ועוד. אפילו הגיעו אורי ונתי למסקנה שאין שום אפשרות שמשה יהיה בעל מניות משמעותי בחברה, בשל החובות הכספיים שהיו לו, היותו "חייב מוגבל באמצעים" או בשל אופן עבודתו והתנהלותו, הדרך המקובלת והסבירה הייתה לרכוש אותו החוצה מהחברה בתמורה הוגנת. העובדה שאפשרות כזו לא עלתה במהלך השיחות הרבות שלטענת הנתבעים ניהלו עם משה, תומכת במסקנה שמשה היה חסר ניסיון ו/או חסר הבנה בתחום היחסים בין בעלי מניות ו/או במצוקה.
ועוד. בכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי "התובע הבין בעצמו, אז ולאורך כל הדרך, וללא שנדרשו פעולות כפיה, תחכום או "פעלולים" אחרים, כי פעולותיו ודרכו הביאו את החברה למבוי סתום, וכי ללא פתרון מוסכם על כולם, לא ניתן יהיה להמשיך במיזם". אלא, שטענה זו נמצאה מנותקת מהמציאות ששררה בזמן אמת. למרות טענות הנתבעים באשר לאופן עבודתו והתנהלותו של התובע לאורך כל הדרך עד להפסקת העסקתו בחודש ינואר 2014, הצליחה החברה לגייס משקיעים ועובדים ובסופו של דבר נמכרה בשווי של 200,000,000 דולר. ללמדך, שככל שהיה ממש בטענת הנתבעים באשר להבנתו של התובע באשר להשפעת אופן עבודתו והתנהלותו על עתיד החברה, מדובר בטעות בהבנה או בחוסר הבנה של התובע.
20. לטענת הנתבעים, משה היה מעורב בגיוס משקיעים, חתם על מסמכים וכחבר דירקטוריון אישר השקעות שגרמו לדילול בעלי המניות באופן שווה ובעת החתימה על כתב הוויתור הראשון ידע שהחברה הוערכה בשווי של 7,500,000 דולר. לציין כי בסיכומי הנתבעים נראה כי הם זוקפים את גיוס הכספים לחברה לזכותם ולא לזכות משה, ובלשונם – "היות שמעורבות התובע גרמה להרתעת משקיעים, חדל התובע מלעמוד בקשר מול המשקיעים" או "ביוני 2013... גויסו במאמץ אדיר של נתי ואורי משקיעים נוספים בסבב גיוס הון". כך או כך, אפילו היה משה מעורב בגיוס משקיעים וידע שלחברה יש שווי כספי כזה או אחר, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה שבכל הקשור ליחסים בין בעלי המניות המייסדים לקה משה בתמימות ו/או חוסר הבנה ו/או מצוקה ומשום כך הסכים לתנאים הגרועים במיוחד של כתב הוויתור הראשון, ולא העלה את האפשרות שהחברה או הנתבעים או משקיעים אחרים ירכשו את מניותיו. ודוק, הוויתור נעשה ללא כל תמורה!
כך גם עולה מחקירתו של משה (ש' 14 ע' 110 לפרוטוקול הדיון מיום 10.9.2017):
"ש. אני אומר לך שאתה חשבת וידעת שזה שווה הרבה יותר בזמן הוויתור. מה אתה אומר?
ת. אני לא בטוח. לא נראה לי.
...
ת. בשני זה כבר היה כל כך דפוס, כל כך ירדו לי לחיים בקטע של לא מרוצים ולא מרוצים, למרות שהייתי עובד והכל, אתה יודע, כבר חצי כזה סוג של לרצות אותם, לרצות את המשקיעים, את מי שטוען שאני לא, העיקר לא לאבד את המשרה שלי בסייברה ולא לאבד את הכל בעצם.
בית המשפט: והפעם הראשונה?
ת. גם, אותו דבר".