18. ואולם, כאמור, גם לו תוקנה ההגדרה של "הורים מיועדים" בחוק הפונדקאות – בין בדרך של חקיקה ובין בדרך של התערבות שיפוטית – ספק רב בעיני האם מוסד הפונדקאות הינו המסגרת המתאימה לביצוע ולמימוש ההליך שאותו מבקשות העותרות לקיים (ראו: רות זפרן "אימהוֹת יש גם שתיים - הגדרת אימהוּת לילד שנולד לבנות זוג מאותו המין" דין ודברים ג 351, 367-366 (תשס"ח) (להלן: זפרן)). זאת משום שבניגוד למתווה הפונדקאות המוכר והמקובל אותו משרטט גם חוק הפונדקאות ולפיו זיקתה של הפונדקאית ליילוד מתנתקת עם לידתו, בענייננו צפויה דנה ("האם הנושאת") להוסיף ולגדל את היילוד לצד ליאת ("האם המיועדת") בהיותה, כדברי העותרות, "החצי השני של התא המשפחתי אליו יובא היילוד". המדינה והכנסת הדגישו בטיעוניהן כי סוגיית ניתוק זיקת ההורות בין הפונדקאית (היא האם הנושאת) ובין היילוד לאחר לידתו, היא יסוד מרכזי העומד בלב ההסדרים הקבועים בחוק הפונדקאות ומקובלת עלי גישתן כי בלעדי אותו הניתוק לא יהיה זה נכון לראות בהליך שאותו מבקשות העותרות לבצע משום הליך של פונדקאות. חוק הפונדקאות מסדיר אומנם מקרים חריגים שבהם יאשר בית המשפט את חזרתה של הפונדקאית מן ההסכם לנשיאת עוברים שבו התקשרה, תוך קביעת מעמדה כאם ואפוטרופא על היילוד (ראו סעיף 13 לחוק), אך מקרים אלה אינם נוגעים לענייננו אשר אינו מקיים לכתחילה איזה מן המאפיינים של מוסד הפונדקאות, נוכח כוונתן המוצהרת של העותרות לגדל שתיהן את היילוד במסגרת התא המשפחתי שהקימו.
משקבעתי כי מסלול הפונדקאות אינו המסלול המתאים לבחינת טענותיהן של העותרות, הפועל היוצא מכך, אילו נשמעה דעתי, הוא כי יש לדחות את העתירה ככל שהיא נוגעת לסעיפים 1 ו-2 של הצו על-תנאי שהוצא.
חוק תרומת ביציות
19. חוק תרומת ביציות מציב בפני העותרות משוכות מסוג אחר. לפי סעיף 11 לחוק זכאית להגיש בקשה לקבלת תרומת ביציות אישה הסובלת מבעיה רפואית המונעת ממנה להתעבר מן הביציות שבגופה, או מבעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד. כמו כן קובע חוק תרומת ביציות כי יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית יהיה ילדה של האישה הנתרמת לכל דבר ועניין ואילו לאישה התורמת לא תהיינה הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם (סעיף 42 לחוק). כך אישה הנזקקת לתרומת ביציות היא, ככלל, אישה שאינה מסוגלת להתעבר מביציותיה שלה בשל קשיי פריון או אישה החוששת מפני העברת פגם גנטי בתורשה לילדיה (ראו זפרן, בעמ' 362) ואילו האישה התורמת את הביציות אינה נוטלת, ככלל, חלק בהליך גידולו של היילוד שנושאת בגופה האישה הנתרמת.