25. זכות נוספת הנפגעת בנסיבות העניין והנגזרת אף היא מהזכות החוקתית לכבוד, הינה זכותן של העותרות לחיי משפחה ולעיצוב התא המשפחתי שהקימו על פי בחירתן (ראו: ע"א 5587/93 נחמני נ' נחמני, פ"ד מט(1) 485, 499 (1995); ע"א 7155/96 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(1) 160, 175 (1997); עניין עדאלה, בעמ' 296, 400, 465, 474, 497-496, 523; בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון - מר"צ-יחד נ' היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] פסקה י' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (11.1.2012); יניב רון-אל "גבולותיו של חופש הפריון מפרספקטיבה ליברלית: המקרה של בחירת מין היילוד" עיוני משפט לב 391, 451 (2010) (להלן: רון-אל)). על הזכות לחיי משפחה עמדה השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 7444/03 דקה נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (22.2.2010), באומרה:
"זכות האדם למשפחה היא מיסודות הקיום האנושי; מימושה הוא תנאי למיצוי החיים וטעם החיים; היא תנאי להגשמה העצמית של האדם, וליכולתו לקשור את חייו עם בן זוגו וילדיו בשותפות גורל אמיתית. היא משקפת את תמצית הווייתו של האדם, ואת התגלמות מאוויי חייו. הזכות למשפחה ניצבת במידרג עליון של זכויות האדם. גריעה מזכות זו תתכן רק מקום שכנגדה ניצב ערך נוגד בעל עוצמה וחשיבות מיוחדים" (שם, פסקה 15).
העותרות מבקשות להוליד צאצא משותף ולהרחיב את התא המשפחתי שהקימו. החלטה משמעותית כזו של בנות הזוג הנוגעת להולדת ילדים מבטאת במלוא העוצמה לא רק את הזכות לאוטונומיה של העותרות אלא גם את זכותן לחיי משפחה ובמקרה דנן מקפלת בתוכה הזכות לחיי משפחה גם זכות חשובה נוספת והיא - הזכות להורות (ראו: ע"א 451/88 פלונים נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(1) 330, 337 (1990); דנ"א 2401/95 נחמני נ' נחמני, פ"ד נ(4) 661, 719 (1996) (להלן: עניין נחמני); בג"ץ 2245/06 דוברין נ' שרות בתי הסוהר, [פורסם בנבו] פסקה 12 (13.6.2006); עניין פלונית, פסקאות כ"ו-כ"ז לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין; עניין מגד, פסקה 41 לפסק דינה של המשנה לנשיא מ' נאור; פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך ב' 139 (1989); יוסי גרין הפריה חוץ גופית בראי ההסכמה 66 (1995) (להלן: גרין)).
יש הרואים בזכות להורות את משמעות החיים אך גם אם תפישה זו אינה מקובלת על הכל, דומה כי לא ניתן להפריז בחשיבותה של הזכות להורות (ראו: ורדית רביצקי "הזכות להורות בעידן ההפריה הטכנולוגית" דילמות באתיקה רפואית 137, 147-145 (רפאל כהן-אלמגור עורך, 2002) (להלן: רביצקי); על "חופש הרביה" הנכלל בגדר הזכות להורות ראו: שולמית אלמוג ואריאל בנדור "חופש הרביה כזכות-יסוד" הריון מסוג אחר 115, 117-116 (שולמית אלמוג ואבינועם בן זאב עורכים, 1996) (להלן: אלמוג ובנדור); הזכות להורות אף נזכרת בסעיף 16 להכרזה האוניברסאלית על זכויות האדם של עצרת האומות המאוחדות משנת 1948 ("Men and women of full age, without any limitation due to race, nationality or religion, have the right to marry and to found a family") וכן באמנות והצהרות נוספות, ראו: אלמוג ובנדור, בעמ' 117; רביצקי, בעמ' 138-137; עניין עדאלה, בעמ' 473-470). אכן, השאיפה להורות מלווה את האדם משחר ההיסטוריה והמלומד פ' שיפמן מציין כי בעוד שבעבר היכולת להביא ילדים לעולם הייתה נתונה לחסדו של הגורל, אחד מסממני העידן המודרני הוא שהגשמת משאלה זו נתונה כיום במידה בלתי מבוטלת לבחירתו ולהחלטתו החופשית של האדם (ראו פנחס שיפמן "על המשפחה החדשה: קווי פתיחה לדיון" עיוני משפט כח 643, 661 (2005)).