ג. עיקר נימוקינו הוא, כי המצב החוקי הקיים בישראל, במערך שבדין המצוי, אינו מאפשר את המבוקש על ידי העותרות, וזאת כיון שחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 (להלן חוק הפונדקאות) אינו חל על מצב מעין זה, כפי שיפורט בקצרה, ועל כך למעשה גם אין חברותינו חולקות. חוק תרומת ביציות, תש"ע-2010 (להלן חוק תרומת ביציות) אף הוא אינו חל לטעמנו, ולא ראינו להצטרף לעמדתה החוקתית של חברתנו השופטת חיות ה"קוראת לתוך" סמכויותיה של ועדת החריגים בחוק (סימן ג' בפרק ג') גם סמכות במקרה דנא, סמכות שהמחוקק לא הקנה ובמפורש לא הקנה, אולי בעקבות עצה מגורם ממשלתי שכשלעצמה אינה מקובלת עלינו בנסיבות; עצה זו, כפי שיוראה להלן, מחדדת את המתח בין דבר המחוקק לסמכות בית המשפט. ולבסוף, תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), תשמ"ז-1987 (להלן תקנות הפריה חוץ-גופית) שחברתנו השופטת ארבל מבקשת לעשות בהן שימוש אינן לדעתנו מתאימות כיום למבוקש, לאחר חקיקתו של תרומת ביציות. על כן אין דרך חוקית לסייע כיום לעותרות מעבר לאשר היתה נכונה לו המדינה לאחר דין ודברים ותוך שינויים בעמדתה.
ד. לעניין זה נזכיר, כי כפי שציינה השופטת חיות בפסקה 11, במהלך הדיונים הממושכים בעתירה (ארבע פעמים בפני הרכב מורחב בבית משפט זה) יצא מתחת ידו של משרד הבריאות ביום 21.7.13 נוהל "הוצאת זרע ביציות או ביציות מופרות מחוץ לישראל", המאפשר לעותרות לבצע את ההשתלה המבוקשת על-ידיהן מחוץ לתחומי המדינה. נוהל זה מאפשר הוצאת ביציות שנשאבו בישראל, בין השאר, "עבור מימוש הורות ... עבור האשה ממנה ניטלו הביציות", באישור ועדת חריגים. בהודעת המדינה (מיום 17.8.13) נאמר גם כי צוות היישום של המלצות ועדת מור יוסף, אשר – כפי שציינה השופטת חיות בפסקה 2 – המליץ להרחיב את מעגל הזכאים להביא צאצאים לעולם בדרך של פונדקאות תוך כלילת "אשה יחידה שיש לה בעיה רפואית המונעת יצירת הריון", הכין מסמך מסכם לקראת תיקוני חקיקה.
ה. ועתה ליתר פירוט. נציין תחילה, כי בעולם הרפואה קרוי ההליך המבוקש על-ידי העותרות Reciprocal IVF/ Partner Assisted Reproduction (להלן הפריה חוץ-גופית הדדית). הפריה חוץ גופית הדדית הפכה במהלך השנים נפוצה למדי במרפאות פוריות ברחבי העולם בזוגיות נשית חד-מינית, חרף עלותה הגבוהה בהשוואה להפריה חוץ גופית "רגילה"; זאת שכן באמצעותה מתאפשר לשתי בנות הזוג לקחת חלק בהיווצרות היילוד, באמצעות חלוקה של "הפונקציה האימהית" בין בת הזוג המספקת את הביצית (להלן האם הגנטית) לבת הזוג הנושאת את ההריון (להלן האם הפיזיולוגית) (ראו Lilith Ryiah "The G.I.F.T of Two Biological and Legal Mothers" 9 AM. U.J. GENDER SOC. POL'Y & L. 207 (2001); Dorothy A. Greenfield and Emre Seli, "Assisted Reproduction in Same Sex Couple" 289, 291 PRINCIPLES OF OOCYTE AND EMBRYO DONATION (MARK V. SAUER ed., 2013)).