טו. ודוק – גם אילו חוקק סעיף הסל המוצע במסגרת הצעת חוק תרומת ביציות בחוק, ולטעמי ראוי היה שייחקק, שאלה היא ואותירנה בצריך עיון, אם היה מקום להיעתר לבקשת העותרות, וזאת נוכח הבכורה הניתנת במסגרת חוק תרומת ביציות להורות פיזיולוגית על פני הורות גנטית. בחקיקה הישראלית קיימים מספר חוקים העוסקים בהורות; בחוקים אלו מיוצגות עמדות שונות ומשלימות לעניין קביעת ההורות (למודלים השונים ראו יחזקאל מרגלית "על קביעת הורות משפטית בהסכמה כמענה לאתגרי קביעת ההורות המשפטית בעת החדשה" דין ודברים ו 533 (2012) (להלן מרגלית); מרדכי הלפרין ""אשה כי תזריע וילדה" הורות ביולוגית והורות גנטית" פרשת השבוע – עיונים משפטיים בפרשיות התורה: ויקרא 110 (א' הכהן ומ' ויגודה עורכים, 2012)). תפיסה המבכרת את היסוד הגנטי ניתן לזהות בסעיף 3(א) לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 ובסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962; מה שאין כן בחוק האימוץ, תשמ"א-1981, ובחוק תרומת ביציות, ואף לשיטות מסוימות בחוק הפונדקאות, שם נדחק היסוד הגנטי במידה מסוימת ומתאפשר כינונה של הורות שלא על בסיס יסודות גנטיים במובהק (ראו חגי קלעי "הורים חשודים: פיקוח ושליטה משפטיים על משפחות לא הטרונומטיביות בעקבות בג"ץ 566/11 ממט-מגד נ' שר הפנים" [פורסם בנבו] המשפט ברשת – זכויות אדם – מבזקי הארות פסיקה 28, 5, 13-9 (2014) (להלן קלעי)). אודה, כי בעיניי שלי ההורות הגנטית בגדרי הפונדקאות היא עיקר; מכאן גם ההיתר העיוני-הערכי לפונדקאות. יצוין, כי פוסקי ההלכה חלוקים בשאלה למי האימהות במקרה של פונדקאות, וראו פסקה ל"ו להלן. מכל מקום, כדי להכניס את ענייננו שלנו תחת כנפי "סעיף סל" כזה היה צורך ליצור מודל של "הורות משותפת מובנית מעיקרא"; ושאלה היא.
טז. מהו מודל ההורות העולה מחוק תרומת ביציות? סעיף 42 לחוק קובע כי היילוד שנולד מתרומת הביצית יהא ילדה של הנתרמת וזאת ללא צורך בקבלת צו הורות. דהיינו במסגרת חוק תרומת ביציות, חרף הזיקה הגנטית בין תורמת הביצית ליילוד, ניתנת בכורה לתרומה הפיזיולוגית של הנתרמת להיוצרות היילוד. חוק תרומת ביציות, כפי שנרחיב בהמשך בהקשר חוק הפונדקאות, ביקש ליצור "נתק" בין תורמת הביציות ליילוד, כמו גם לנתרמת (ראו בהקשר זה בהיבט של ניתוק הזיקה המשפטית בסעיף 42 (ג) לחוק תרומת ביציות, המורה על ניתוק הזכויות והחובות המשפטיות בין התורמת ליילוד; כן ראו הפניית חוק תרומת ביציות, בהגדרת "אם מיועדת" ו"אם נושאת" שבסעיף ההגדרות, לחוק הפונדקאות, אשר ביסודו תפיסה של "ניתוק" בין "ההורים המיועדים" ל"אם הנושאת" ולמעשה בין היילוד ל"אם הנושאת"). רק בסוגיות הניתוק ישנו דמיון בין שני החוקים.